פרלברג נ' משטרת ישראל/ מחוז ת"א

לפני תביעה על סך 5,000 ₪.

התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו בסכום התביעה בשל "הפקרת הציבור, זלזול בציבור והתעללות", בנסיבות האירועים המתוארים בכתב התביעה כדלקמן:

• בשנת 2012 פנה התובע לחברת החשמל לקבלת מפה של תוואי כבל תת קרקעי לפני ביצוע חפירה. נמצא כי המפה לא תואמת את המציאות, וחברת החשמל מסרה לתובע כי המיפוי בוצע על ידי קבלן חיצוני. התובע הגיש תלונה שנסגרה בנימוק של העדר אשמה פלילית.

• בתאריך 9.3.17 מצא התובע כי רכבו נחסם על ידי רכב אחר שחנה בחניה כפולה. לאחר פניה למוקד הטלפוני של המשטרה (100) הגיעה ניידת למקום, יותר מחצי שעה לאחר הפניה הראשונה, והשוטר שהגיע למקום סירב להורות על גרירת הרכב והפנה את התובע לעירייה. לטענת התובע, ניתן היה להפנות אותו כבר בשיחת הטלפון הראשונה למוקד העירוני ולחסוך לו המתנה ממושכת בחום הקופח.

• התובע מוסיף וטוען כי הוא משלם אגרת שמירה בישוב בו הוא מתגורר, ותוהה על מה ולמה, והאם אין ניידות משטרה?

   

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף (והוסכם בדיון כי אם לא תידחה התביעה על הסף יתבקש בית המשפט לראות בבקשה ככתב הגנה).

בבקשה נטען כי דין התביעה להדחות מחמת העדר עילה והעדר יריבות, בהיותה תקיפה עקיפה, ונוכח היותה של התביעה קנטרנית וטורדנית.

לגופו של עניין השיבה הנתבעת כי: