ת"ק 23715-02-17 משה נ' מובילי נ.ו.ע. בע"מ ואח'

לפני תביעה בין נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע בתאונה מיום 22.1.16.

בכתב התביעה נטען כי רכב הנתבעת 1 (להלן: המשאית) פגע ברכב התובע מאחור וגרם לו לנזקים תוך שנסע בחוסר זהירות וללא תשומת לב לקורה בדרך. עוד נטען כי לאחר התאונה, סירב נהג המשאית למסור לתובע את פרטיו וכי התובע השיג פרטים אלה רק לאחר שפנה לתחנת המשטרה.

בכתב ההגנה נטען, לעומת זאת, כי הנתבע 2 שנהג במשאית (להלן: נהג המשאית), התקרב לצומת מרומזר כשהאור מורה אדום. רכב התובע שנסע לפניו עצר מעבר לקו העצירה ולמעבר החצייה. בשלב זה, כך נטען, התובע שביקש לחזור לאחור כדי לפנות מקום להולכי רגל במעבר החצייה, נסע לאחור, לא הבחין כי המשאית עומדת מאחוריו ופגע בה בנסיעה לאחור. עוד נטען בכתב ההגנה כי כשנהג המשאית ראה את רכב התובע נוסע לאחור, הוא החל צפור כדי להזהיר את התובע, אלא שזה לא עצר, אלא רק לאחר הפגיעה. לבסוף, נטען כי נהג המשאית מסר לתובע את הפרטים לאחר התאונה, בניגוד לנטען בכתב התביעה.

בדיון שנערך העידו התובע ונהג המשאית. לבית המשפט הוצגו על ידי התובע תמונות הנזק, דו"ח שמאי, התכתבות בין בא-כוח התובע לבין הנתבעים, הודעת התובע למבטחת ואישור המשטרה על בירור פרטי הנתבעים. בנוסף, הוצגו לבית המשפט במעמד הדיון תמונות שצילם נהג המשאית מיד לאחר התאונה, בהן נראה המגע בין הרכבים וכן מעבר החצייה (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 9).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי, שמעתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו את התאונה, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו במידה הדרושה במשפט אזרחי ועל כן דין תביעתו להידחות.

הנהגים מסרו גרסאות סותרות באשר להתרחשות התאונה. התובע מסר, כאמור, כי נהג המשאית פגע בו מאחור שעה שרכבו היה במצב עצירה. לדבריו:

"...עצרתי במקום חצייה וכשעצרתי קיבלתי מכה חזרה מאחור" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 9-8. הדגשות הוספו).