ת"ק 23699-05-16 שעשוע ואח' נ' מויסה גור
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות קריות |
23699-05-16
16.8.2016 |
|
בפני השופט: ד"ר שלמה מיכאל ארדמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. אברהם חי שעשוע 2. שמרת קפלן שעשוע |
משיבים: רותי מויסה גור |
| פסק דין | |
|
אני מאשר את סעיפים 1 ו- 2 להסכם הפשרה.
באשר לסעיף 3, אינני סבור כי יש להפוך את בית המשפט למעין לשכת הוצאה לפועל העוקבת אחרי תשלום סכומי פשרה (השווה: ע"ע 300058/98 נגבקר נ' כהן (פורסם בנבו)) . על כן אני קובע כי ככל שלא ישולם סכום הפשרה, יוכלו המבקשים לחדש את תביעתם, אך בשלב זה יש מקום למוחקה.
אשר להשבת האגרה, עניין השבת אגרה בבית המשפט לתביעות קטנות, טרם הוכרע בפסיקתו של בית המשפט העליון. בת.ק (ת"א) 16302-10-14 אצחייק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), הובעה הדעה כי לא ניתן להורות על השבה כאמור. גישה זו מקובלת עלי. עניין החיוב באגרות בבית המשפט לתביעות קטנות מוסדר בתקנה 6 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976. תקנה זו קובעת, בין היתר, כי סכום האגרה יהא אחוז אחד מסכום התובענה. תקנה 6(ב) לתקנות מחילה על בקשות לפטור מאגרה את תקנות בית משפט (אגרות), התשל"ו-1976 – כיום תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (סעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981) (להלן: "תקנות האגרות"). תקנה 6(ב) לתקנות האגרות קובעת, בין היתר, כי בתביעה לתשלום סכום קצוב ניתן להורות על השבת סכום האגרה, בניכוי סכום המפורט בפרטים 34 או 35 לתוספת. הסכום הקבוע בתוספת לגבי בית משפט שלום הינו 705 ₪ - סכום העולה על סכום האגרה המשולם בבית משפט לתביעות קטנות, כאמור. בית משפט לתביעות קטנות הינו כידוע בית משפט שלום שהוסמך לשבת כבית משפט לתביעות קטנות (סעיף 59 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984). הנה כי כן, כבר מבחינה לשונית לא ניתן להורות על תשלום האגרה.
גם מבחינה תכליתית אני סבור כי אין מקום להורות על השבת האגרה. תכליתה של האגרה היא איזון בין זכות הגישה החוקתית לערכאות מחד גיסא לבין ההכרה בכך שתפעול מערכת המשפט לטובת המתדיינים כרוך בעלויות, שעל המתדיינים לשאת בהן, ולו במקצתן, מאידך גיסא. זוהי מטרתו של האיזון שנעשה בתקנה 6(ב) לתקנות האגרות, המאפשרת מצד אחד להורות במקרים מסוימים על החזרת אגרה כדי לעודד את הצדדים להגיע לפשרות שיחסכו את הדיון המשפטי, אך מצד שני מחייבת ניכוי אגרה מינימלית כדי שעלות מסויימת של השירות שניתן ע"י מערכת בתי המשפט תמומן ע"י הנזקקים לשירותיה, ולא על הציבור בכללותו וגם מונעת הגשת הליכי סרק טורדניים שכן מחייבת בהוצאות מסוימות בהליך (ראה: בג"צ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט (3) 742). לפיכך, על דרך העיקרון, פשרה כשלעצמה אינה הצדקה לפטור מהתשלום המינימלי הקבוע לתשלום האגרה בבית המשפט לתביעות קטנות.
התביעה נמחקת. אין צו להוצאות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|