סוסן נ' עיריית חיפה

לפניי תביעת התובע לפיצוי בגין נזק, שנגרם לגלגל רכבו, לטענתו עת פגע בבור, שהיה בכביש.

עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את הצדדים בדיון, ולתובע ניתנה הזדמנות להגיש ראיות נוספות, והוא השיב כי לא איתר אותן. אני מחליטה לדחות את התביעה.

התובע טען בכתב התביעה ובמכתב הפניה לנתבעת כי הנזק ארע ביום 17/5/16, עת נכנס הגלגל הימני קדמי של רכבו לבור ניקוז בצד הכביש, שלא היה מכוסה בסורג ברזל.

התובע צירף צילום של הדרך ושל הבור שחלקו אינו מכוסה ברשת, וצילום רכבו והגלגל, שנפגע. עוד צורפה הצעת מחיר מיום 22/5/16 ע"ס 2,516 ₪, מכתב דרישה לנתבעת מתאריך 24/5/16 ומענֶה של באי כחה מיום 7/8/16.

הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את תביעתו, את נזקו ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הבור הנטען. הנתבעת טוענת כי התובע לא הגיש חוות דעת, תבע עגמת נפש בסכום מופרז וחסר בסיס, כי רשלנותו מכרעת, כי בדיקה שערכה הנתבעת ביום 26/6/16 בעקבות פנייתו מיום 29/5/16 העלתה כי יש רשתות במקום, וכי בהעדר כל פניה למוקד בעניין, לא קמה חבות מוחלטת של הנתבעת. בכתב ההגנה עלו גם טענות כלליות על "כח עליון" וקיזוז חובות, אך נראה כי אלה אינן רלוונטיות למקרה.

התביעה נדחית בשל אי הרמת נטל ההוכחה ע"י התובע. אמת כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו מחוייב בדיני הראיות וסדרי הדין, אך אין בכך כדי להצדיק קבלת תביעה, שלא הוכחה כלל.

נטיתי לוותר על הגשת חוות דעת שמאי בגין נזק כה צנוע, לו היה מציג התובע רק קבלה וחשבונית על התיקון ועל הגרירה. איני מקבלת את טענת התובע לפיה לא עלה בידו להמציא את המסמך בגין תיקון שנעשה לפני פחות משנה (17/5/16 או בסמוך לכך). התובע היה מודע לכך שהנתבעת לא קיבלה את דרישתו, הגיש תביעה כבר ביום 4/9/16 והיה עליו לשמור מסמכים. גם אין כל קושי לשחזר מסמכים, המתועדים במחשב המוסך.

הגשת הצעת מחיר מיום 22/5/16, כאשר מדובר בנזק לגלגל, שתוקן ביום 18/5/16 אינה עונה על כלל הראייה הטובה ביותר. אין הגיון בהנפקת הצעת מחיר לאחר ביצוע התיקון בפועל ובתשלום. התובע טען כי למחרת גרר את הרכב למוסך ותיקן את הגלגל, מאחר ולא ניתן היה להמשיך ולנסוע כך (פרוטוקול, עמ' 1, שורה 17, שורות 26-31). אין בכך שהתובע כתב בכתב התביעה כי הצעת המחיר, שצירף הינה קבלה/חשבונית (סעיף 4 לכתב התביעה), כדי לשנות את העובדה שאינה כזו. בהתחשב בעובדה שניתנה לתובע הזדמנות לסור למוסך ולהמציא העתקי המסמכים, והוא יודע את שם המוסך ואת התאריך, אני קובעת כי אי הגשת האסמכתא לביצוע התיקון ולגרירה מעידה על התחמקות מכוונת של התובע מהצגת המסמכים, וכי לו היו מוצגים, לא היו תומכים בטענתו.

בשולי הדברים ומעבר לצורך, אני קובעת כי לתובע רשלנות תורמת לנזקו, שכן המקום, בו ממוקמים פתחי הביוב, בצמוד למדרכה, אינו חלק מנתיב הנסיעה.

גרסת הנתבעת לא היתה חפה מספקות, אך התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי הנזק ארע באופן שהוא טוען, במועד ובעלות, על כן אין מקום לשקול את העברת הנטל אל כתפי הנתבעת.