טקטוק נ' נוי פרי

לפני תביעה קטנה בסך 15,000 ₪.

טענות התובע:

הנתבעת, שהינה עורכת דין וייצגה אותו בתביעה, חייבה את התובע לשלם לה סך של 7,000 ₪ - שהוא סכום נוסף, מעבר לשכר הטירחה שהיה מגיע לה על פי ההסכם בין הצדדים - כתנאי לכך שתגיש סיכומים בתיק בו ייצגה אותו. הוא דורש כי תשיב לו סכום זה ובנוסף פיצוי על עוגמת נפש.

התובע צרף את הסכם שכר הטירחה מיום 21.10.12 לפיו עליו היה לשלם לנתבעת – עבור ייצוגו בתיק בית הדין לעבודה – 6,000 ₪+ מע"מ עבור לימוד התיק והכנת כתבי הטענות וכן 15% מכל סכום שייפסק לטובתו בתיק - בצירוף מע"מ.

התובע הציג שתי חשבוניות מס/קבלות שהונפקו לו מעם הנתבעת: האחת בסך 5,000 ₪, מתאריך 23.10.12 שלגביה נרשם כי היא "על חשבון שכ"ט מוסכם"; והשניה בסך 7,000 ₪ מתאריך 21.10.2013 שאף עליה נכתב כי היא "עבור שכ"ט מוסכם".

כמו כן צרף התובע התכתבויות שחלקן מובא דלקמן (לפי סדרן הכרונולוגי):

22.10.14 – תשובת ועדת שכ"ט –

הועדה הגיעה למסקנה שהנתבעת היתה זכאית לשכ"ט של 7,000 ₪ + מע"מ בגין פועלה בבקשה לביטול פסק דין. מאחר שמעבר לביטול פסק הדין לא נעשתה כל פעולה נוספת, הרי שכל סכום ששולם מעבר לכך יוחזר ללקוח.

16.11.14 – תלונה לנציב תלונות הציבור (במשרד מבקר המדינה) על ועדת שכר הטירחה

26.2.15 – תשובת נציב תלונות הציבור לפיה – "לא היה על עורכת הדין להשיב לך .... אלא כל סכום ששולם מעבר לסכום של 7,000 ₪+מע"מ."

25.5.14 - תלונה לועדת האתיקה על אי קיום החלטת ועדת שכר טירחה. מבקש את עזרתם בהחזרת 4,920 ₪.

22.3.15 – תשובת ועדת האתיקה – החלטתה היא כי "הנילונה תיתן תגובה סטוטורית לתלונה נגדה... מוצע לנילונה להשיב את התשלום שנקבע בועדת שכ"ט... היה ותעשה כן תהיה פטורה ממתן תגובה סטוטורית..."

טענות הנתבעת: