ת"ק 2348-11-14 פרי ואח' נ' המקפצה לעסקים בע"מ

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 בגבולות שבין פסיקת סך 3,000 ₪ לטובת התובע והנתבע שכנגד (להלן : "התובע") לבין פסיקת סך 3,000 ₪ בתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן : "הנתבעת").

2.התובע טוען כי סיפק לנתבעת שירותי מכירות. עפ"י התובע הפרה הנתבעת את ההסכם עליו חתמו הצדדים ביום 29.1.2014 ואשר הסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים. התובע צירף לכתב תביעתו מסמכים למכביר המתעדים את ההתקשרות בין הצדדים, את שינוי תנאי ההסכם, את הפרת הנתבעת הנטענת את ההסכם, והוא העמיד תביעתו ע"ס18,320 ₪- סכום המורכב מן הסכומים שלהלן: הודעה מוקדמת בשל ביטול ההסכם בגין הפרתו ע"י הנתבעת- סך 3,634 ₪; יתרת חוב בגין עמלות- סך 13,072 (המהווה סיכום של שני סכומים המוזכרים בכתב התביעה); אובדן שעות עבודה- סך 270 ₪; עוגמת נפש- סך 1,000 ₪ והוצאות- בסך 344 ₪.

3.הנתבעת הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. היא טוענת כי התובע גבה מן הנתבעת סכומים מופרזים בגין מרכיב הנסיעות מאחר והוא ערך את החישוב פעם בחודש בניגוד לאמור בהסכם. הנתבעת טענה, כי ביום 29.8.2014 הוסכם בין הצדדים על שינוי תנאי ההסכם באופן ששכרו של התובע ישולם כסכום גלובלי במקום שכר לפי פגישות. הנתבעת טעונת כי התובע הוא הוא שביטל את ההסכם ללא כל סיבה או הפרה מצד הנתבעת. הנתבעת הוסיפה, כי מגיע לה השבה בגין סכומים ששולמו לתובע ואינם מגיעים לו בגין הוצאות נסיעה. עפ"י הנתבעת מגיע סכום ההשבה לו היא זכאית, כדי 27,475 ₪.

4. לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, מצאתי לדחות את שתי התביעות ללא צו להוצאות.

5.המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ח' שבט תשע"ה, 28 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.