אלפי ואח' נ' רוזנברג ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.3.18 בראש העין. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 27,650 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, בזבוז זמן ועגמת נפש.

בין הצדדים אין מחלוקת באשר לנסיבות קרות התאונה והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

נסיבות התאונה הן כדלקמן: רכב הנתבעים 1 ו-2 (להלן: המשאית) חנתה במעלה רחוב שלו שיפוע. מסיבה שלא הובררה החלה המשאית להתדרדר, פגעה במכוניות בדרכה ובכלל זאת במכונית הנתבעת 3, שמצדה פגעה ברכב התובעים (שהמשיך ופגע ברכב נוסף). רכב הנתבעת 3 ורכב התובעים חנו כחוק, בשעת התאונה.

הנתבעים טענו כי לתובע 2 אין מעמד בהליך, שכן הרכב הוא רכב התובעת 1 ולתובע 2 לא נגרמו נזקים בני תביעה. בדיון התברר כי אכן, הרכב נשוא התביעה מצוי בבעלות התובעת 1 – ואני מורה על מחיקת התובע 2 מהתביעה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים 1 ו-2 ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 3. מהמתואר לעיל ברי כי בשעת התאונה רכב הנתבעת 3 חנה, נפגע על ידי המשאית ונגרר על ידה לעבר רכב התובעת.

הנתבעת 3 לא אחראית לנזקי התובעת, לפיכך.

הנתבעים 1 ו-2 טענו, אמנם, לגורם זר מתערב המנתק את הקשר הסיבתי ושולל את אחריותם לתאונה – אולם מהעדויות עולה כי הם אלו שהחנו את המשאית, הנתבע 1 הוא שהניע את המשאית (שהיתה מונעת בעת התאונה) ותפעל אותה וכי אין בידם להצביע על אותו גורם זר (לטענתם, כנראה אחד מהעובדים בחברת ההסעדה שניהלו שהוציא דבר מה מהמשאית ויתכן ושחרר את בלם היד של המשאית). הנטל להוכיח את קיומו של אותו גורם זר ואת התערבותו באופן הנטען מוטל על כתפי הנתבעים – והם לא עמדו בנטל זה.