ת"ק 23220-06-16 דנינו נ' פלאח

תביעה קטנה ע"ס 7,000 ש"ח.

התובעת בעלת עסק של צימרים. הנתבעת רכשה חבליה בת שלושה ימים עבור קוצבה של 18 חברים.

אין מחלוקת כי מחיר החבילה הוא 6,600 ש"ח וכי הנתבעת שילמה סך של 2,200 ש"ח בגין יום אחד ואילו את היתרה בסך של 4,400 ש"ח בגין היומיים הנותרים לא שילמה מאחר שלטענתה נגלו בווילה בה התארחה הקבוצה פגמים שונים שהפכו את השהייה בה לבלתי אפשרית דבר שאילץ אותם לעבור לצימר אחר לאחר שבילו בווילה יום אחד בלבד.

שמעתי באריכות את עדותם של הצדדים. הצדדים הגישו מוצגים שכללו צילומים של הווילה. בנוסף, עיינתי בסרטון מצולם של הווילה שהוצג על ידי הנתבעת.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי אין בסיס לטענות הנתבעת. התרשמתי ,אל נכון, כי הווילה לא התאימה לטעמה של הנתבעת ומרגע זה התחילה ביחד עם חברי הקבוצה לחפש בכל פינה פגמים אפשריים על מנת להטיל דופי בווילה וליצור עילה לביטול ההסכם.

מסקנתי זו מתבססת על עדותה של התובעת ושל בן זוגה עורך הדין נתן פנץ שהעידו כי הווילה טובה וראויה, ועל הנימוקים שיפורטו להלן:

א. הנתבעת הציגה תמונות רובן בשחור לבן על מנת להראות כי הווילה אינה טובה. בכל הכבוד לא מצאתי בתמונות חיזוק לטענות הנתבעת. אומנם הוגשה תמונה צבעונית של כנף מזנון שבורה אך אינני רואה בכך עילה לביטול ההסכם.

ב. המחיר ששולם על הווילה אינו מן היקרים. מדובר בנופש זול. תשלום 2,200 ש"ח ללילה עבור 18 אנשים כשמדובר בווילה ששטחה 240 מ"ר ( ועל כך אין מחלוקת) פירושו כי עלות האירוח לאדם היא 122 ש"ח בלבד.

ג. אני מסכים עם טענת הנתבעת כי התמונות באינטרנט טובות מהמציאות. באינטרנט נראית הווילה חדשה ומצוחצחת יותר מבמציאות. אך מן המפורסמות הוא כי זהו טבעה של פרסומת.