אבו סלאח נ' עיסאוי

מונחת לפניי תביעה בגין לשון הרע ע"ס של 33,400 ₪. לטענת התובעת היא מטופלת בלשכת הרווחה של הרשות המקומית בעילבון; הנתבעת היא עובדת סוציאלית ברשות המקומית; במהלך וויכוח בין התובעת והנתבעת אמרה הנתבעת לתובעת "תאספי את עצמך מהרחוב ותחזרי מאיפה שבאת"; לטענת התובעת אמירה זו פגעה בכבודה ובפרטיותה וגרמה לה השפלה ועגמת נפש. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הדברים לא נאמרו על ידה מעולם, כמו כן הגישה הנתבעת בקשה לדחיית התביעה על הסף נגדה מכוח החסינות שמקנה לה סעיף 7א לפקודת הנזיקין, שזו לשונו: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור המקים אחריות מנזיקין, הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין ותוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימתו במעשה כאמור".

מנוסח הסעיף ברור שעל מנת לבדוק את השאלה אם קמה חסינות, אם לאו, יש צורך לבדוק את היסוד הנפשי של עובד הציבור ולשם כך יש לשמוע הוכחות ולקבוע תחילה אם המעשה המיוחס לעובד הציבור נעשה על ידו.

שמעתי את עדותה של התובעת ושל עדה מטעמה, הגב' חדיג'י בועז, כמו כן שמעתי את עדותם של התובעת ושל עובדת סוציאלית הגב' עולא. הגב' חדיג'י בועז תמכה בדברי התובעת והעובדת סוציאלית הגב' עולא תמכה בדברי הנתבעת.

לאחר ששמעתי את העדויות אני מעדיף את גרסתה של הנתבעת בה אני נותן אמון, לפיה לא נאמרו הדברים על ידה. עדותה נתמכת כאמור בעדות של הגב' עולא ובנוסף טענה הנתבעת כי התובעת ניגשה לראש המועצה בסמוך לאותו וויכוח ולא אמרה לו כי הדברים הנ"ל נאמרו על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת אילו נכונה הטענה שהדברים נאמרו על ידה כי אז הייתה התובעת מספרת לראש המועצה. ראש המועצה שנכח בדיון אישר את דבריה הנ"ל של הנתבעת.

סוף דבר הוא שהתובעת לא הוכיחה את התביעה ועל כן דינה להידחות ואני דוחה אותה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.