ת"ק 22591-11-15 בוהדנה נ' כתב

לפניי תביעה לפיצוי התובע, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים מיום 01/10/15.

לא הייתה מחלוקת בשאלת האחריות, והדיון התמקד בשאלת הנזק.

לטענת התובע, בעת קרות התאונה בעודו עומד ברמזור, הרגיש פגיעה חזקה מאחור מרכב הנתבע שנסע אחריו. משיצאו מהרכבים הנתבע כתב לו פתק שבו לשיטתו של התובע, הנתבע הוא האחראי לקרות התאונה אלא שלאחר מכן חזר בו מדבריו. מיד בסמוך לאחר התאונה פנה התובע לבדיקת הרכב במוסך, אז הוערכו הנזקים בגין החלק האחורי של הרכב כפי שנכתב בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה.

הנתבע מצדו מכחיש את הנזקים. לטענתו, הנזק ברכבו של התובע מהתאונה היה מינימלי, שכן היה מדובר "בנגיעה קלה בלבד". כמו כן, אישר הנתבע לתובע כי כתב על פתק כי הוא אחראי לקרות התאונה, אלא שעל אותו הפתק הוסיף וציין גם כי "התעקמות עם פלסטיק הצבע שלו גמור לגמרי", כפי שצורף המסמך לכתבי הטענות.

על אף שהוגשה חוות דעת שמאי המתארת נזקי צבע לרכב התובע, הרי שבפועל, תמונות מתוך חוות הדעת לא צורפו לבית המשפט. הצדדים עצמם לא צילמו את הרכבים, ומיקומי הפגיעות מיד לאחר קרות התאונה. בהתאם לכך, ניתנה ארכה לתובע להגיש את התמונות המקורית מחוות דעת השמאי.

לאחר שהות שניתנה על ידי לתובע להגשת תמונות חוות דעת השמאי הן הוגשו ביום 19.6.2016, וביום 4.8.2016 הוגשה תגובת הנתבע לתמונות.

אני מקבלת את גרסת הנתבע כי רכב התובע היה פגוע ברכבו, ככל שרלוונטי לנושא הצבע. כמו כן, נתתי דעתי לכך כי רכב התובע לא נתבקש לבדיקה על ידי הנתבע, וממילא לא הוגשה חוות דעת נגדית. שעה שחוות דעת השמאי מטעם התובע אמדה את עלות תיקון הצבע בסך 1,000 ₪, אני מוצאת להפחיתו מסכום התביעה.

בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 2,980 ₪ נושאי ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת כתב התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪, שיישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.