כהן נ' אוליב שירותי שיווק וניהול בע"מ

1. בתאריך 20/11/16 ניתן פס"ד, במעמד צד אחד, שחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 700 ₪ + 500 ₪ הוצאות משפט (סה"כ 1,200 ₪), זאת לאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון ואף לא הגישה כתב הגנה, למרות שלכאורה בוצעה לה מסירה כדין של ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה. לפי אישור המסירה, המסירה בוצעה לנתבעת לכתובת "גמלא 13, כפר הנופש בריזה בכפר, רמות מיקוד 19178", שצוינה בכתב התביעה.

ראוי לציין כי בתביעתה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סכום של 2,000 ₪, אולם לאחר שביהמ"ש עיין בכתב התביעה ושמע את התובעת, נפסק סכום של 700 ₪ בלבד.

2.בתאריך 11/12/16 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין (להלן: "הבקשה לביטול פסה"ד"), בטענה כי "אוליב (היא הנתבעת – מ.א.) ובעל המניות בה כלל לא קיבלו זימון או עודכנו על זימון לתאריך זה ומעולם לא ידעו על קיומו". באותה בקשה גם ביקשה הנתבעת כי המזכירות תמציא לה בפקס "... אישור מסירה שניתן לנציג אוליב או לידי בעל המניות מר עמית פורת". בהחלטתי מיום 12/12/16 הוריתי למזכירות ביהמ"ש להמציא לנתבעת צילום מאישור המסירה וביקשתי כי לאחר קבלת הצילום "תודיע הנתבעת אם היא עומדת על טענתה כי לא קיבלה את ההזמנה לדין".

3.בתאריך 10/2/17 הגישה הנתבעת "בקשה לעיון חוזר ומתן החלטה לביטול פס"ד", (להלן: "הבקשה לעיון חוזר") ,בה ציינה הנתבעת כי מהעתק אישור המסירה, שנשלח אל הנתבעת בעקבות החלטתי מיום 12/12/16, "... ברור מעל כל ספק כי לא בוצע אישור מסירה לנתבעת", שכן המסירה בוצעה "... למושב רמות מעלה גמלא שאין לו ולתובעת שום קשר כלשהו וגם פלוני אלמוני שחתם לה אין לו קשר לנתבעת", בעוד שכתובתה של הנתבעת הינה ברח' בן צבי 1, בנהריה.

אגב, הנתבעת נתפסה לכלל טעות עת סברה כי התובעת היא שביצעה את המסירה. המסירה בוצעה באמצעות הדואר, על פי המען אותו ציינה התובעת בכתב התביעה.

4.בעקבות הגשת הבקשה לעיון חוזר קבעתי דיון בבקשה לביטול פסה"ד . בדיון שהתקיים ביום 19/3/17, התברר כי:

א)אין ממש בטענת הנתבעת לפיה אין לנתבעת (בסעיף 2 לבקשה לעיון חוזר נכתב אמנם ל"תובעת", אולם ברור שמדובר בטעות קולמוס) שום קשר למושב רמות וכי "פלוני אלמוני" שחתם על אישור המסירה, אין לו קשר לנתבעת, שכן נציג הנתבעת הודה בדיון כי במועד הרלבנטי לכתב התביעה תפעלה הנתבעת את כפר הנופש "בריזה בכפר", שאין חולקין כי היה ממוקם במושב רמות, וכי היו לנתבעת משרדים במקום.

אין ספק בעיני כי אם לנתבעת לא היה משרד במקום ו/או נציג שמוסמך לקבל דבר דואר, היה הדואר מחזיר את כתבי בי הדין עם הערה "לא ידוע במען". בהקשר זה ראוי לציין כי מדובר בדואר רשום.

ב)בעקבות החלטתי מיום 12/12/16 שלחה המזכירות את העתק ההחלטה + צילום מאישור המסירה לנתבעת לפי אותה הכתובת, במושב רמות, וראה זה פלא, למרות שזה נשלח לכתובת שלטענת הנתבעת אין לה שום קשר אליה, צילום אישור המסירה הגיע לידיה.

5.אמנם אין להוציא מכלל אפשרות כי העובד/ת של הנתבעת שקיבל/ה את ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה "פישל"" ולא העבירם למנהל הנתבעת ו/או לבעל המניות שלה, אולם אין בכך כדי לשנות את העובדה שמסירה כדין היתה במקרה זה ולכן אין עילה לבטל את פסק הדין בשל "העדר מסירה כדין".