ת"ק 22257-05-16 ורור ואח' נ' שחברי

התובעים טוענים שהתקשרו בהסכם עם הנתבע, לפיו ישלמו לו 57,000 ₪ בתמורה לעבודות שיפוץ בביתם.

הנתבע טוען שמחיר זה לא כלל מע"מ אך אינו טוען שהיה זכאי לתשלום נוסף מהתובעים על פי המוסכם בין הצדדים.

התובעים טוענים שסוכם בין הצדדים בעל פה שהשיפוצים יסתיימו בתוך כשבועיים, לפני חג המולד של שנת 2015, אך השיפוצים נמשכו זמן רב לאחר המועד שסוכם.

בסופו של דבר שילמו התובעים לנתבע סך של כ-53,000 ₪, כאשר לטענתם הם לא שילמו לו סך של 4,000 ₪ מתוך מה שסוכם מראש, בשל כך שלא עשה להם עבודות גינון עליהן התחייב, והוויתור על עבודת הגינון והתשלום בקשר לכך, הוסכם ביוזמת הנתבע.

התובעים שילמו לנתבע סך של 1,430 דולר (במזומן) בעבור ריהוט לחדר הילדים.

הנתבע הודה בדיון שקיבל סכום זה, הודה שהסכום היה מיועד לקניית ריהוט לחדר הילדים והודה שלא סיפק את הריהוט.

הנתבע טען, שמאחר והוסכם בין הצדדים בהמשך על עבודות נוספות עליהן לא הוסכם מלכתחילה, הוסכם בין הצדדים גם, שהסכום של 1,430 דולר ייזקף על חשבון אותן עבודות במקום ייעודו הראשוני – קניית ריהוט לחדר הילדים.

הנתבע לא הביא ראיות נוספות לטענתו זו מעבר לעדותו, כאשר לא למותר לציין שבין הצדדים התקיימה התכתבות אינטנסיבית שהוגשה לבית המשפט ובה אין זכר או רמז לאמור על ידי הנתבע.