ת"ק 22192-04-16 שועלי נ' מנרב פרויקטים בע"מ

זוהי תביעה כספית, בגדרה עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום של 33,500 ₪ בשל איחור במסירת דירה.

1.ביום 27/2/13 נחתם בין הצדדים הסכם למכירת דירה באתר ציפור שבמודיעין. בהתאם להסכם המכר, הוסכם בין הצדדים כי התובעת תרכוש מהנתבעת דירה, במחיר של 1,392,000 ₪, כאשר סך של 278,400 ₪ ישולם בתוך כחודשיים ימים ממועד החתימה על ההסכם (2 תשלומים, הראשון במועד החתימה והשני לאחר כחודשיים) והיתרה – 1,113,600 ₪, תשולם תוך עד 5 ימים עובר למועד מסירת הדירה (סכום זה ייקרא להלן: "התשלום השלישי"). מועד מסירת הדירה נקבע בנספח א' להסכם כיום 31/12/14.

התובעת מציינת, כי ההסכם הושג בהתחשב בתנאי הרכישה הנוחים שהציעה הנתבעת, ובפרט כוונתה למועד התשלום השלישי, הסמוך למועד מסירת הממכר.

2.לטענת התובעת, ביום המיועד למסירת החזקה (31/12/14) בניית הדירה לא היתה קרובה לסיום. לטענתה, אגנית המקלחון לא הותקנה כראוי (מכתב מיום 29/11/14); תקרת ורצפת הדירה הוצפה בשל נזילה (התראה מיום 27/1/15), וכן לא הותקנו האריחים מעל השיש שבמטבח הדירה עד תחילת חודש מאי 2015.

התובעת מאשרת, כי הדירה היתה מוכנה למסירה לקראת אמצע חודש מאי 2015, כאשר רק ממועד זה החלה לטפל באישור לקבלת המשכנתא. משהיה על הנתבעת למסור את מצב החשבון ואישור זכויות עדכני של הנתבעת מרשות מקרקעי ישראל, ומשנמסרו המסמכים כנדרש רק ביום 1/6/15, שולם התשלום השלישי והדירה נמסרה לחזקתה ביום 4/6/15.

התובעת הגישה תביעתה בגין חוב נטען של 5 חודשי איחור במסירת הדירה (שכ"ד של 5,000 ₪ לחודש) וכן פיצוי בשל עוגמת נפש.

3.הנתבעת שוללת גרסת התובעת. טענתה העיקרית הינה לאיחור בתשלום השלישי מצד התובעת, המצדיק, בהתאם לחוזה שנכרת בין הצדדים, את האיחור במסירת החזקה בדירה. הנתבעת מציינת, כי בהתאם להסכם המכר, איחור בביצוע תשלום כלשהו יתיר לנתבעת דחייה מקבילה של מסירת החזקה בדירה, ומעבר לכך – ממילא לנתבעת הזכות לאיחור במסירת הדירה בהתאם לסעיף 5א' לחוק המכר (דירות). לטענת הנתבעת, דירת המגורים היתה מוכנה למסירה במועד, וכראיה הודע לתובעת כי עליה להערך לקבלת הדירה במועד.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בחומר שהוצג, מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח אחריות הנתבעת לאיחור. נטל ההוכחה מוטל לפתחה של התובעת – עליה להוכיח כי הנתבעת איחרה במסירת הדירה. במקרה דנן, אין חולק כי התובעת אחרה בתשלום, וככל שאינו מוצדק, לא תוכל לטעון לחובת הנתבעת למסור את הדירה לחזקתה עובר לביצוע התשלום. תוך שאיני נדרש לדון בשאלה האם על התובעת לבצע התשלום בלא קשר לאיחור הקבלן במסירת הדירה לצורך עתירה בחיוב ללא הוכחת נזקים בפועל, על התובעת הנטל לשכנע את בית המשפט כי הדירה אכן לא היתה מוכנה בפועל במועד בו נמסרה הודעת הנתבעת כי הדירה מוכנה למסירה. אלא, שפרט לאמירות שהובאו בעלמא, התובעת לא עמדה בנטל המוטל לפתחה.

לא שוכנעתי, כי לא ניתן היה לבצע את התיקונים המתוארים על ידי התובעת במסגרת 5 הימים שלאחר התשלום. התובעת נמנעה מהבאת ראיות (לרבות חוות דעת ו/או תמונות) של הדירה במועד בו הודע לה על אפשרות מסירת הדירה, ומנגד – הוכח כי דיירים אחרים קיבלו את דירתם כבר בחודש פברואר 2015. מכך ניתן להסיק, כי לבניין הוצא "טופס 4" במועד המאפשר מסירה מוקדמת.

5.מעבר לסוגיית התשלום, התובעת לא מסרה את ייפוי הכוח הבלתי חוזר במועד הגם שאין המסמך קשור באי מוכנות הדירה למסירה, ופנתה לבנק לקבלת המשכנתא רק במהלך חודש מאי. לא ניתן כל הסבר מדוע לא בוצעה פניה לבנק כבר במהלך חודש נובמבר 2014, שכן עצם הפניה לבנק להשלמת הליך קבלת ההלוואה אינו תלוי במועד התשלום או המסירה, משמדובר בהליך הלוקח זמן מה וניתן לדחייה בהתאם לשיקול דעת מבקש ההלוואה.