אלזידאת נ' משטרת ישראל/ עירון

1.המדובר בתביעה שהוגשה ע"י התובע כנגד מדינת ישראל – משטרת עירון.

עד כמה שניתן להבין מהתביעה, המדובר בשני מחשבים שנתפסו ע"י המשטרה ולטענת התובע נגרמו למחשבים נזקים והוא דורש לפצותו בסכום של 10,000 ש"ח על עיכוב המחשבים בידי המשטרה וגרימת הנזקים.

התובע מוסיף וטוען כי מחשב אחד לא עובד ובמחשב האחר יש "באג". בסופו של דבר, הוא טוען שהנתבעת אחראית לנזקים של המחשבים ותובע פיצוי בסך של 10,000 ₪.

2.הנתבעת, בכתב ההגנה, מציינת שמדובר בכתב תביעה לא ברור וכי לא ניתן להבינו .

יחד עם זאת, היא טוענת שבתאריך 4.2.16 הוגשה תלונה ע"י התובע כנגד בנו ונפתחה חקירה. במהלך החקירה נתפסו מכשירים הנושאים מידע אלקטרוני ובתום תהליך החקירה, בתאריך 15.5.17, הוחזרו לתובע מכשירי טלפון סלולריים ו- 2 מחשבים ניידים.

אכן התובע מאשר כי המחשבים הוחזרו, אך היו פגומים כשאחד לא נדלק והשני יש בו "באגים".

לטענת הנתבעת, מיום תפיסת המחשבים ולאחר שנעשתה בהם עבודת חקירה, לא נעשתה כל פעולה במוצגים.

כן נטען שהתובע לא צירף כל חוות דעת על הנזקים או הצעת מחיר לתיקון וכן אין חוות דעת לגבי הליקויים והתקלות, אם בכלל קיימות כאלה.

3.בהודעת המשטרה מיום 20.11.17 נאמר שאכן בתאריך 5.2.16 נתפסו ע"י המשטרה 2 מחשבים, ניידים מסוג LG ורק בחודש מאי 2017 הסירה הפרקליטות התנגדותה להחזרת המחשבים אשר אכן הושבו לתובע בתאריך 15.5.17. נטען כי המחשבים הוחזקו כל עוד היה צורך בכך, והם היו עשויים לשמש כראייה בתיק הפלילי.

4.אכן אין ספק שהמשטרה רשאית לתפוס חפץ למגוון תכליות ובכלל זה תכלית ראייתית ועל כן מדובר בתפיסה כדין.