- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"ק 21557-12-14 בורג נ' יעקובוביץ
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון |
21557-12-14
31.5.2015 |
|
בפני הרשמת הבכירה: דליה אסטרייכר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: אברהם בורג |
נתבע: מרטין אלתר יעקובוביץ |
| פסק דין | |
1. מונחת לפני תביעה לתשלום דמי השתתפות בהגבהת חיץ שבין חלק הגג של התובע לחלק הגג של הנתבע.
2. הן התובע והן הנתבע העידו בפני.
3.התובע והנתבע הם שכנים בבנין מגורים, כאשר גג הבנין מחולק בין דירת התובע לדירת הנתבע.
4. לטענת התובע קיים קיר מפריד בין חלק הגג השייך לו לחלק הגג השייך לנתבע, והוא רצה להגביה קיר זה עד לגובה של 7 מטרים. לדבריו, הוא פנה אל הנתבע המתגורר רוב הזמן בחו"ל, ביקש הסכמתו, קבל אותה ואף קיבל את הסכמת הנתבע לחלוק עמו בהוצאות בנית קיר זה בחלקים שווים. עוד לדבריו הוא פנה לרשויות ביקש וקיבל היתר בניה כחוק. הנספח להיתר על תנאיו, הוצג בבית המשפט כת/1. התובע בנה את הגדר, השלים אותה כולל הגימור המושלם, משני צדדיה. מכיון שהנתבע, כאמור, איננו נמצא דרך קבע בישראל אלא בגרמניה, טוען התובע כי קבל את המפתחות לגג של הנתבע- על מנת שיוכל לבצע את העבודה- מאחותו של הנתבע, שאף הבטיחה לו כי תדבר עם אחיה כי יבצע את התשלום.
התובע הציג חשבונית המוכיחה את עלות הבניה.
עוד הוסיף וטען התובע כי לאחר גמר העבודה החלה מצד הנתבע מסכת של התחמקויות, וסרוב לשלם לו את המגיע לו ומכאן תביעה זו.
5. הנתבע, מצדו, אישר כי אומנם הסכים עקרונית להגבהת הגדר, אולם הדבר היה רק בכפוף לכך כי יוצא היתר כחוק, כי התובע היה צריך לקבל את אישורו קודם לכן, היה צריך להציג לו הצעת מחיר וכן תוכנית של ארכיטקטית [ע' 1 שורות 25-26 לפרוטוקול]. כמו כן, טוען כי אין היתר, שכן ההיתר שניתן לבנית הגדר הוצא על שם התובע בלבד, הוא לא ביקש היתר כזה, והתובע שבצע את העבודה "פלש" לשטח הגג שלו וממילא אין הוא צריך לשלם דבר בעבור הקמת הגדר. במסגרת הדיון שבפני הוסיף וביקש הנתבע כי בית משפט זה יורה על הריסת הגדר.
6. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התביעה בדין יסודה ואלה נימוקי:
א. סעיף 49 [א] לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969 [להלן "חוק"] מגדיר את הגבול של מחוברים שבמיצר ככאלה הנמצאים בבעלות משותפת.
ב.סעיף 49 (ב) לחוק קובע כדלקמן:
"מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה - בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה".
ג. כבר מהאמור לעיל, ברור כי הנתבע חייב בתשלום חלקו בגין הוצאות הגבהת הגדר גם אם לא היה נותן את הסכמתו, ומקל וחומר שלא כך המצב בעניננו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
