ת"ק 21478-01-16 וינשטוק נ' יקירביץ

1.לפני תביעה חוזית-כספית, ע"ס 3,304 ₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבע בגין עבודות חשמל שביצע בביתו של הנתבע לאחר שלא שולמה תמורתן.

2.אליבא דגירסת התובע, כעולה מכתב התביעה, ביום 20.5.15 שכר הנתבע את שירותיו לביצוע עבודות חשמל בביתו בדמות איתור ותיקון תקלה במערכת החשמל וכן, בדיקת מערכת התאורה והחלפת נורות. בין הצדדים הוסכם, כי בשל אופי העבודה, התמורה בגין עבודות החשמל תהיה על בסיס שעתי כאשר לכל שעת עבודה התחייב הנתבע לשלם לתובע סך של 300 ₪ בתוספת מע"מ. התעריף הנ"ל כלל הן את העבודה שמבצע התובע והן את העבודה המבצע פועל מטעמו.

3.לטענת התובע, העבודה בוצעה במלואה לשביעות רצון הנתבע בין המועדים 22.5.15-15.6.15 בחמישה ביקורים שערך בביתו כאשר על פי חישובו משך העבודה נאמד בכ-7:40 שעות. הזמן הרב לפתרון התקלה במערכת החשמל נבע, בין היתר, בעטיה של תשתית חשמל גרועה הקיימת בדירה. עם תום העבודה הונפקה לנתבע חשבונית על סך 2,714 ₪ כאשר עקב טעות לא נכלל סך של 500 ₪ בעבור הציוד שנרכש בדמות נורות ומוצרי חשמל שנדרשו לביצועה.

4.אליבא דגירסת הנתבע, כפי שנטענה בכתב ההגנה, נכרת חוזה קבלנות על בסיס שעתי לביצוע עבודות חשמל בבית הנתבע. למפרע התברר לנתבע, כי המלאכה לשמה נכרת החוזה לא בוצעה כהלכה כאשר התקלה אותה נתבקש התובע לתקן לא תוקנה בפועל. שנית, התובע דורש תשלום מופרז ובלתי סביר בגין כמות שעות העבודה אותן ביצע ושלישית, באשר התשלום הנטען נדרש ללא כל התייחסות ואבחנה בין התעריף בגין העבודה שבוצעה על ידי התובע לבין התעריף בגין העבודה שבוצעה על ידי הפועל הנוסף.

5.לטענת הנתבע, התובע הגיע אל ביתו ביום 22.5.15 בגפו למספר דקות כדי לבחון את המפסקים. ביום 25.5.15 הגיע התובע בגפו לתאם סוג נורות גם זו פגישה שארכה מספר דקות. ביום 27.5.15 הגיע שוב בגפו וגילה, כי העבודה דורשת שני אנשים ולכן עזב את הדירה לאחר מספר דקות. יום יומיים אחר כך הגיע עם פועל נוסף לעבודה בדירה. הנתבע טוען מכוח סעיף 4 לחוק חוזה הקבלנות , תשל"ד- 1974 (להלן: " חוק הקבלנות") לפיו, הוא זכאי לדבריו לנכות משכרו של התובע בגין שעות העבודה שהשקיע בניסיון לפתור את התקלה בטלוויזיה, באשר התקלה לא נפתרה והנתבע איבד אמונו ביכולתו של התובע לפתור את התקלה. בנוסף מציין הנתבע את דברי המלומד א' זמיר אשר הצביע על מצבים בהם חל סייג לנטל של מתן הזדמנות נאותה לתיקון פגם על ידי הקבלן (א' זמיר, חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, ירושלים, תשנ"ה, פרוש לחוקי החוזים, בעריכת ג' טדסקי), עמ' 510): "לבד, מאי הנוחות שתיקון המלאכה או השירות בידי הקבלן עלול לגרום למזמין, עשוי המזמין להתנגד לתיקון גם במקרה שבו הוא איבד את אמונו בכישוריו ובאמינותו של הקבלן. אם בביצוע המלאכה או השירות גילה הקבלן העדר כישרון וחוסר מיומנות בולטים, המעמידים בספק את יכולתו לתקן את הפגם כראוי:..".

6.בדיון שהתקיים בפניי ביום 27.11.16 במעמד הצדדים העידו הצדדים בפניי.

6.1לדברי התובע לצורך ביצוע העבודה ביקר בביתו של התובע במשך 5 פעמים כאשר עימו עבד פועל שלו בשם מחמוד עוואד. בפעם הראשונה, ביום 22.5.15, עבדו בבית הנתבע במשך כ- 3/4 כשעה. בפעם שניה, ביום 25.5.15 עבדו במשך שעתיים וחצי. בפעם השלישית, עבדו כשעה. בפעם הרביעית עבדו כשעתיים ושלושת רבעי השעה. בפעם החמישית עבדו כ-שלושת רבעי השעה. כמו כן, התובע הסביר, כי התקלה שהייתה בבית התובע הייתה תקלה שהצריכה ביצוע עבודות של חיזוק מגעים בכל הקומה, במפסקים בשקעים בלוחות חשמל שלוקח זמן רב וכן, קרוב לשלוש שעות לצורך החלפת מנורות בבית. כמו כן, העיד, כי החליפו שנאי חשמל.

6.2הנתבע העיד בפניי. לדבריו, הוא אינו יודע כמה זמן התובע עבד בביתו. כמו כן, אישר כי לבד מביקור אחד בו היה נוכח באופן חלקי, לא היה נוכח ביתר הביקורים בהם עבד התובע בביתו.

6.3ע/ת – מחמוד עוואד – העיד בפניי. לדבריו, הינו עובד שכיר של התובע במשך כ-30 שנה. לדבריו, הוא והתובע עבדו בבית התובע במשך שעות רבות בחמש הזדמנויות שונות. העד לא ערך רישום ולא זכר במדוייק את מספר השעות.