ת"ק 21346-12-12 עאמר נ' אבניר חברה לרכב בע"מ ואח' - פסקדין

בתאריך 19.7.12 ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג סקודה מ.ר. 81-165-61 (להלן: "הסקודה") לבין רכב מסוג מזדה מ.ר. 31-105-69 (להלן: "המזדה") השייך לנתבעת 1 ומבוטח על ידי נתבעת 2.

לטענת התובע מדובר בתאונה שארעה כתוצאה מהתנהגותו ואופן נהיגתו של נהג המזדה, גיא נחמני (להלן: "נחמני"), אשר עקף את הסקודה עקיפה מסוכנת ולאחר מכן, בעקבות דין ודברים שהתפתח ביניהם בעמדם בפקק, ביצע פניה חדה ורשלנית, פגע בחלק האחורי של הסקודה ואף הוסיף ותקף אותו באופן שהתפתח לכדי תגרה.

לטענת הנתבעות היה זה דווקא התובע שהתגרה בנחמני בתנועה מגונה שעשה לעברו כשהוא סימן לו שברצונו לעקפו ואז סטה לתוך נתיב נסיעתו, חסם אותו במרחק קצר ממרחק הבלימה ולא הותיר כל סיכוי למניעת התאונה.

במהלך עדות התובע בדיון שהתקיים בפני עוד ביום 30.6.13, הסתבר כי בעקבות הארוע נשוא תביעה זו, הוגש כנגד נחמני וחברו שהיה עמו ברכב וכן כנגד מאג'ד, בנו של התובע שנהג בסקודה (להלן: "מאג'ד"), כתב אישום (בת"פ (נתניה) 24790-02-13) וכי משפטם של השלושה טרם הסתיים.

במצב דברים זה דחיתי את מתן ההכרעה בתביעה שבפני עד לסיום ההליך הפלילי והוריתי לצדדים לעדכנני בתוצאותיו.

ביום 4.9.14 הודיע התובע על סיומו של ההליך בת"פ 24790-02-13 הנ"ל בהסדר טיעון.

עיון בפרוטוקול בית המשפט מלמד על כך שבמסגרת הסדר זה תוקן כתב האישום, נחמני ומאג'ד הורשעו על פי הודאתם בעבירה של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, מאג'ד הורשע גם בעבירה של תגרה במקום ציבורי ואילו נחמני וחברו הודו בהשתתפותם בתגרה, אך לא הורשעו.

בדיון נוסף שהתקיים בפני ביום 11.11.14 הודיעה נציגת הנתבעת 2 כי תסכים ל"דחייה הדדית של התביעה ללא צו להוצאות" ואילו התובע עמד על טענתו לאחריות מלאה של נחמני לתאונה ולתוצאותיה. במצב דברים זה סברתי כי נכון אעשה אם בטרם תתקבל הכרעתי בתיק זה, אעיין בחומר החקירה נשוא התיק הפלילי והצדדים קבלו המלצתי והסכימו לה.

דא עקא, שחרף שתי החלטות שניתנו על ידי בעניין זה, בהן הוריתי לתחנת המשטרה בנתניה ולצדדים לדאוג להמצאת העתק מחומר החקירה בתיק הנ"ל, הדבר לא נעשה.

משכך, לא נותר לי אלא להסתפק בעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודו נחמני ומאג'ד כאמור.

נחמני הודה בכך שרצה לעקוף את הסקודה בה נהג מאג'ד, הבהב בפנסי המזדה וצפר אלא שמאג'ד לא איפשר לו לעשות כן ואף הפנה לעברו אצבע משולשת. אז, כך על פי העובדות המוסכמות, ביצע נחמני עקיפה שגרמה למאג'ד לבלום את הסקודה בפתאומיות. מאג'ד הודה גם הוא בעובדות אלה וכן בכך שבהמשך צפר לנחמני, הבהב בפנסי הסקודה ואז ביצע עקיפה וחזר לנתיב נסיעתו של נחמני באופן שגרם לפגיעת המזדה בצדה האחורי של הסקודה.

לנוכח עובדות אלה, שאינן שנויות עוד במחלוקת בין הצדדים, דעתי היא כי מדובר בתאונה שהאחריות לגרימתה צריכה לחול על שני הנהגים באופן שווה.