פסק דין 20955-12-14, 42821-12-14

1.לפניי שתי תביעות מאוחדות, שעניינן תאונת דרכים שארעה ביום 28.5.14 בבאקה אל-גרביה.

2.דינה אבו טועמה הינה הבעלים הרשום של רכב מסוג "שברלוט", מ.ר. XXXXXX (להלן – רכב השברולט). סוהאד אבו חוסיין היא הבעלים הרשום של רכב מסוג פג'ו מ.ר. XXXXXX (להלן – רכב הפג'ו).

3.בתביעה שהגישה דינה אבו טועמה (ת"ק 20955-12-14), נטען כי רכב השברולט יצא מחניה בנסיעה אחורית, השתלב בצורה מלאה בכביש, ובעוד נהג הרכב מתכוון לנסוע קדימה הגיח רכב הפג'ו מאחוריו, ופגע ברכב השברולט בחלקו האחורי. התובעת ביקשה פיצוי בסך 4,398 ₪, המורכב מזק ישיר בסך 3,389 ₪, שכ"ט שמאי בסך 500 ₪, ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

4.בתביעה שהגישה סוהאד אבו חוסיין (ת"ק 42821-12-14), נטען כי בעוד רכב הפג'ו נוסע בכביש, יצא רכב השברולט במפתיע בנסיעה אחורנית, ופגע ברכב הפג'ו. במסגרת תביעה זו ביקשה התובעת פיצוי בסך 3,714 ₪, המורכב מזק ישיר בסך 2,714 ₪, שכ"ט שמאי בסך 500 ₪, ועוגמת נפש בסך 500 ₪.

5.שתי התביעות אוחדו, וביום 1.3.15 שמעתי את ראיות הצדדים. בפניי העידו מר חלמי אבו טועמה, בעלה של דינה אבו טועמה, ומי שנהג ברכב השברולט במועד התאונה, וכן מר יוסף אבו חוסיין, אביה של סוהאד אבו חוסיין, ומי שנהג ברכב הפג'ו במועד התאונה. שני הצדדים הגישו תמונות של הרכבים לאחר התאונה. מר יוסף אבו חוסיין הגיש תרשים המתאר את אופן התרחשות התאונה (נ/1).

6.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה שהאחריות להתרחשות התאונה מוטלת על מר חלמי אבו טועמה, מי שנהג ברכב השברולט.

מיקום הנזקים ברכבים המעורבים עולה בקנה אחד עם גרסתו של מר יוסף אבו חוסיין, אשר היה אמין עליי. רכב הפג'ו נפגע בפינה הימנית בפגוש הקדמי, ואילו רכב השברולט נפגע באזור הממוקם מעט ימינה ממרכז הפגוש האחורי (מתמונות של רכב השברולט – ת/1 – לא היה ממש ברור היכן מוקמה הפגיעה בפגוש האחורי, ומר חלמי אבו טועמה הצביע בעיגול, בחלק הממוקם מעט ימינה מהמרכז, על האזור בו נפגע רכב השבלורט בתאונה). מיקום הפגיעות ברכבים מתיישב עם גרסתו של מר יוסף אבו חוסיין, לפיה רכב השברולט יצא אלכסונית מחניה, כאשר רגע הפגיעה הפגיש את השברולט, בעודו באלכסון, עם רכב הפג'ו, שנפגע בפינה הימנית. הדברים מתיישבים עם גרסת מר אבו חוסיין (כפי שמופיעה בתרשים נ/1), בדבר יציאה פתאומית של השברולט מהחניה, באופן שהביא לפגיעה בפינה הקדמית ימנית של רכב הפג'ו. יש לציין כי מר אבו טועמה אישר שרכב השברולט חנה באלכסון לכביש אליו ביקש להשתלב. מנגד, מיקום הפגיעות ברכבים אינו עולה בקנה אחד עם גרסתו של מר אבו טועמה, שטען כי רכב השברולט היה מיושר לחלוטין במרכז הכביש, עובר לפגיעת רכב הפג'ו בו, שכן לפי גרסה זו ניתן היה לצפות לפגיעה במרכז הפגוש הקדמי של רכב הפג'ו, ולא בפינה הימנית של הפגוש הקדמי שלו. כאשר עומת מר אבו טועמה עם קושיה זו, הוא לא ידע לספק הסבר משכנע לכך (ראו עדותו בעמוד 2, שורות 23-25).

אוסיף גם את העובדה שהתובעת מר דינה אבו טועמה לא התייצבה לדיון, חרף העובדה שהיא היתה ברכב השברולט במועד התאונה, ויכולה היתה להעיד אודות נסיבות האירוע. אי התייצבותה למתן עדות פועל כמובן לרעתה.

7.אני קובע אפוא שהתאונה ארעה כתוצאה מיציאה של רכב השברולט מחניה, בנסיעה אחורנית, באופן שחסם את דרכו של רכב הפג'ו, כמתואר בתרשים נ/1. ברי כי על מי שנוהג ברכב בנסיעה אחורנית, תוך כדי יציאה מחניה וניסיון השתלבות בכביש, מוטלת החובה לוודא שהכבש אליו הוא מבקש להשתלב פנוי מרכבים, וכי יציאת הרכב מחניה בצורה המתוארת אינה חוסמת את התנועה ואינה מסכנת רכבים הנוסעים בכביש. מסקנתי היא שנהג רכב השברולט לא עמד בחובה זו. אף לא מצאתי לייחס לנהג רכב הפג'ו אשם תורם, שכן שוכנעתי מחומר הראיות שלא היתה לו אפשרות סבירה להימנע מהתאונה.

8.נוכח האמור אני מורה על דחיית התביעה שהגיש הגב' דינה אבו טועמה במסגרת ת"ק 20955-12-14.