סויסה נ' עבד אלח'אלק

התובע מספר בכתב התביעה, שביום 04.01.2018 בסביבות השעה 14:30 הגיע מכיוון צומת המוביל לצומת עילוט, ועצר את רכבו.

לאחר זמן מה הגיע רכב הנתבע ופגע ברכב התובע מאחור.

הנתבע אמר לתובע מיד לאחר התאונה, שהרכב שלו אינו מבוטח כלל, אף לא בביטוח חובה.

התובע מספר שהפעיל את ה"ביטוח המקיף" שלו והוא מבקש פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין הפסד הנחת העדר תביעות למשך 3 שנים.

הנתבע טוען שהתובע נסע בנתיב הימני, ממנו פונים לאזור התעשייה של עילוט, ואז סטה לפתע התובע לנתיב השמאלי המיועד לנסיעה ישר, תוך שהוא נכנס לנתיב שבו נסע הנתבע, וחסם את דרכו של הנתבע, שלא הספיק לבלום ופגע ברכב התובע מאחור.

בדיון עצמו העדפתי בבירור את גרסת התובע על גרסת הנתבע, באשר לנסיבות התאונה, ועל כן אני קובע שהנתבע לבדו אחראי לתאונה ונזקיה.

הנתבע ואחיו שהגיע למקום, הסכימו לתקן על חשבונם את רכב התובע במוסך שבחרו, אך נסוגו מהסכמה זו כשקיבלו את הערכת המחיר מהמוסך.

בהמשך הציעו בני משפחתו של הנתבע, לתובע, לתקן את הרכב שלו על חשבון הביטוח המקיף שלן, ואמרו שיפצו אותו על אובדן הנחת העדר התביעות.

התובע טען בדיון, שההשתתפות העצמית שלו בביטוח המקיף הייתה בסך 1,990 ₪, אך בכתב התביעה עצמו הוא לא ביקש פיצוי על כך.