סולימן נ' חאגג ואח'

זוהי תביעה כספית, בגדרה עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום הסך של 16,250 ₪ בשל נזקים שנגרמו לרכבה במהלך תאונת דרכים.

1. ביום 6/5/16, בשעה 20:00 לערך, נהגה התובעת בכביש רמלה – לוד. בזמן עמידה ברמזור, ובשל מתן זכות קדימה להולך רגל, פגע רכב הנתבעת 2, הנהוג על ידי הנתבע 1, בחלקו האחורי של רכב התובעת.

הצדדים לא חלוקים על אירוע התאונה, אלא על הנזקים שנגרמו בעקבות התאונה.

2.התובעת הגישה התביעה על הסך של 16,250 ₪. כעולה מחוות דעת השמאי שצורפה לתביעה, רכבה של התובעת נבדק כ- 9 חודשים לאחר התאונה, כאשר בהתאם לחוות דעתו של השמאי החלקים שניזוקו חייבים החלפה עקב עיוות ניכר. השמאי העריך את הנזקים שנגרמו לרכב בסכום של 7,288 ₪, ולאור שיעור הנזק ביחס לשוויו – מעל 60%, הוכרז הרכב כ"אובדן גמור".

בקיזוז ערך שרידי הרכב, נזקי התובעת עומדים על הסך של 10,200 ₪. התובעת עתרה לחיוב הנתבעים בסכום זה, בצירוף 700 ₪ שכר טרחת השמאי, 1,250 ₪ בגין הפסדי שכר, 500 ₪ נסיעות ו- 2,500 ₪ עוגמת נפש.

3.הנתבע 1, כאמור, לא חולק על התאונה, אלא על הנזקים הנטענים. הנתבע מאשר כי פגע קלות ברכבה של התובעת, אולם לרכב נגרם נזקים מינוריים, ב"בקלית" רכב התובעת בלבד, בסכום של כ- 500 ₪. בהתאם, טוענים הנתבעים להעדר קשר סיבתי – דהיינו העדר קשר בין לתאונה ובין הנזקים.

4.לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, מצאתי לקבל התביעה בחלקה. הצדדים לא חלוקים על פגיעה באזור האחורי של רכב התובעת, ובהתאם לתמונות שצורפו, ומשבחרו הנתבעים שלא לחקור את השמאי, מצאתי לאמץ חוות דעתו של השמאי במרביתה. מצאתי להעדיף גרסת התובעת בעניין הנזקים על פני גרסת הנתבע לפיה פגע ב"בקלית" רכב של התובעת בלבד. עצמת הפגיעה בפנס תומכת בגרסת התובעת ולכך שנגרמו נזקים לחלק האחורי של הרכב מעבר לפנס הרכב.

מנגד, לא הוכח שווי הרכב במועד התאונה, כמו גם הצורך בפירוק והרכבת ריפודי הרכב, או חובת התובעת להקטין נזקיה ולבצע התיקון סמוך לאחר התאונה.

יתר רכיבי התביעה מעבר לשכר השמאי והנזק הישיר לא הוכחו, ולא מצאתי לפסוק אותם.

5.בהתאם, ניתן בזאת פסק לפיו הנתבעים ישלמו לתובעת את הסך של 7,812 ₪ (נזקי הרכב ללא רכיב פירוק הריפודים, בצירוף שכר טרחת השמאי בסך 700 ₪). כן ישלמו הנתבעים הוצאות משפט בסך 200 ₪.