ת"ק 2033-06-15 רונן ואח' נ' אמיר ואח'

עניינה של התביעה שבפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 13.01.15.

לטענת התובעים, בעת שנהגה התובעת 2 ברכב התובעים בנתיב נסיעתה ובלמה בשל עומס תנועה בכביש, פגע בה רכב הנתבעים מאחור וגרם לרכבם את הנזק המפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

התובעים עתרו לחייב את הנתבעים לשלם בגין הנזקים לרכב, שכ"ט שמאי וכן נזק כללי שנגרם להם, בסך כולל של 4703 ₪.

מנגד, טענו הנתבעים, כי בעת שנהג הנתבע 1 ברכבו, בנתיב הנסיעה השמאלי בכביש, סטה לפתע רכב התובעים מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי, ובכך גרם לתאונה.

בדיון שהתקיים, העידו שני הנהגים – התובעת 2 והנתבע 1.

התובעת 2 חזרה על גרסתה וטענה כי רכב הנתבעים פגע בה מאחור. כאשר נשאלה בחקירתה הנגדית איפה היה רכב הנתבעים ביחס לרכבה, השיבה "הוא היה בדיוק מאחורי". התובעת 2 הוסיפה בעדותה, כי כפי הנראה הנתבע 1 ניסה "לברוח" וכך קרה שרכבו פגע ברכבה ב"סטייה קלה שמאלה", כדבריה. התובעת 2 מסרה, כי התאונה אירעה בשעה שרכבה היה בעצירה מוחלטת.

מנגד, מסר הנתבע 1 בעדותו, כהאי לישנא: "הייתי בכביש חמש בדרך ללימודים, בנתיב הכי שמאלי ליד מעקה בטיחות, באיזה שלב היה עומס תנועה, התובעת חתכה אותי ובלמה ולא היה לי מקדם בטיחות, לא הייתה לי אפשרות לבלום והיא נכנסה בי מצד ימין".

לאחר הדיון ביקשו התובעים לצרף לתיק ביהמ"ש תמונות שצילמה התובעת 2 בסמוך לאחר התאונה ובהחלטתי מאותו היום אפשרתי להם לעשות כן.

התמונות צורפו לתיק ביהמ"ש וכן מסמך רפואי של התובעת בקשר עם התאונה, ממנו ביקשו התובעים כי ביהמ"ש ילמד על פגיעה חזקה מאחור. אלו הועברו לתגובת הנתבעים, אשר טענו, כי התמונות צולמו, לאחר שהוזזו כלי הרכב ממקום התאונה, אל צידי הדרך.