נרוש נ' עובדיה ואח'

1)רכבו של התובע, פורד מונדאו מס' רישוי 77-217-62 (להלן: "הפורד"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 10/10/2016, בשדרות נשיאי ישראל בכרמיאל (להלן: "התאונה").

בתאונה היה מעורב רכב מס' רישוי 80-431-74 (להלן : "הרכב המעורב"), בו נהג נתבע 1 (להלן: "הנתבע").

במועד אירוע התאונה היה הרכב המעורב מבוטח אצל נתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד ג' בגין נזקי רכוש.

2)לטענת התובע, התאונה אירעה באשמת הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

לטענת הנתבעים, התאונה אירעה באשמת התובע. לנתבעים גם טענות באשר לגובה הנזק לו טוען התובע. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם להם הוצאות משפט.

3)המחלוקת בין הצדדים הינה הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.

אדון, להלן, בכל אחת מהשאלות שבמחלוקת בנפרד.

א)אשר לשאלת האחריות – כדי להכריע בשאלה זו, יש לקבוע כיצד התרחשה התאונה.

על סמך הנטען בכתבי הטענות, הצפייה בסרטון שצילם התובע, עדויות הנהגים המעורבים בתאונה ועדותה של אשת הנתבע, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן:

עובר לאירוע התאונה נהג הנתבע את הרכב המעורב בשד' נשיאי ישראל בכרמיאל, בנתיב השמאלי מתוך 2 נתיבים, כאשר מאחוריו נוסע רכב מסוג רנו ומאחורי הרנו נוסע הפורד. בשלב מסוים החל הנתבע בפניה שמאלה. לאחר שפנה והיה כבר מחוץ לנתיב השמאלי עבר אותו הרנו, שהמשיך בנסיעה ישר בנתיב השמאלי. בשלב הזה הבחין הנתבע כי טעה ולכן החליט לחזור חזרה לנתיב השמאלי. לצורך כך הוא הסיט את הרכב המעורב ימינה וחסם חלקית , עם הפינה הקדמית ימנית של הרכב המעורב, את נתיב הנסיעה של הפורד. התובע, שהופתע מחזרתו של הרכב המעורב לנתיב הנסיעה שלו, לא הספיק לבלום ו/או לברוח לנתיב הימני, בו נסעו כלי רכב אחרים, וכתוצאה מכך התחככה דופן שמאל של הפורד בגלגל הקדמי ימני של הרכב המעוכב.