ת"ק 19628-07-14 גרינברג נ' ברנד ואח'

לאחר ששמעתי את הצדדים, העדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים, ובשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ראיתי לחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובע סך של 2,950 ₪, שהינו ההפרש שלא שולם לתובע בגין תיקון הרכב, כמפורט בחשבונית ובחוות דעת השמאי מטעם התובע אשר מקובלת עלי בהקשר זה.

באשר לשכר טרחת שמאי התובע, תשלם הנתבעת 3 לתובע סך של 300 ₪ בנוסף לסכום ששולם. לא מצאתי לפסוק את מלוא הסכום בגין שכר טרחת השמאי שהינו גבוה מהמקובל.

באשר לירידת הערך, על דרך הפשרה, מצאתי לחייב את הנתבעת 3 לשלם סך של 9,777 ₪ המהווים 12.5% מערך הרכב כפי שנקבע בחוות דעת השמאי מטעם התובע, אשר בדק את הרכב טרם התיקון ולאחריו, בחן את כל הפרמטרים הרלבנטים, לרבות העובדה שמדובר ברכב ליסינג והתייחס למספר הקילומטרים שנסע הרכב עד למועד התאונה (834).

מצאתי לעמוד את ירידת הערך ב- 12.5% בהתייחס לחוות דעת ועדות השמאי מטעם התובע, נוכח חוות הדעת ועדות השמאי מטעם הנתבעת 3 ומאחר וכאמור המדובר בפסיקה על דרך הפשרה.

לא מצאתי להוסיף לרכיב ירידת הערך מע"מ שכן אין המדובר בעסקה החייבת במע"מ ופיצוי מסוג זה אינו חייב במע"מ.

לאור הסכמת הצדדים ישולם הסכום שנפסק בגין ירידת הערך לתובע על מנת שיעבירו לחברת כ.א.ל מימון בע"מ מיד עם קבלתו וימציא אסמכתא לנתבעת 3 על העברת הסכום כאמור תוך 7 ימים.

לא מצאתי לפסוק לטובת התובע פיצוי בגין עוגמת נפש בנסיבות.

הנתבעת 3 תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ נוכח תשלום שכר עדותו של השמאי מטעמו על ידו.

הסכומים אשר נקבעו בפסק הדין ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ה, 05 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.