ת"ק 19465-11-13 גור נ' הולנדר ואח'

לפניי תביעת התובע נגד הנתבע, סוכן הביטוח שלו, בגין עריכת פוליסת ביטוח רכוש.

לדירת התובע נגרמו נזקי הצפה, הוא תבע גם את המבטחת ואת החברה המתקנת את הנזקים, והגיע עם הנתבעות 2 ו- 3 להסכם פשרה ביום 16.7.14 בפני כב' השופטת (בדימוס) חוזה.

התיק הועבר לטיפולי לאחר שכב' השופטת חוזה ניהלה בו שלושה דיונים, ופסלה עצמה מהמשך דיון בתיק. התקיימו לפניי שני דיונים ביום 20.4.15 וביום 23.11.15.

בתום הדיון ביום 16.7.14, בו הושגה הפשרה עם הנתבעים 2 ו- 3 בפני כב' השופטת חוזה, לא הושגה הסכמה על דחיית התביעה נגד הנתבע מס' 1 מאחר והלה עמד על דרישתו כי התובע ישלם לו הוצאות משפט.

התביעה הוגשה בתחילה נגד סוכנות הביטוח בטענה לפיה הנציגים של הנתבעת מס' 3 שהגיעו לביתו לתיקון נזק שנגרם בשל צינור שהתפוצץ ביום 16.9.13 לא היו מקצועיים והוצע לו תשלום נמוך, כ- 10% מהנזק הממשי, שהיה כ-20,000 ₪.

בדיון ביום 6.4.14 הגיש התובע פירוט כל נזקיו הנטענים (תק/1) וכתב התביעה תוקן כאמור בכותרת.

הנתבעת הגישה כתב הגנה בו נטען כי בשנים 2011-2012 בוטח רק המבנה ובשנת 2013 בחידוש ביטוח הדירה הוצע לתובע כיסוי תכולה, קרקע, נזקי צנרת, נשלחה הצעת מחיר, בה נרשם כי השירות יינתן ע"י הנתבעת 3 והופקה פוליסה של הנתבעת 2 (נספח 1, נספח 2 לכתב ההגנה מיום 12.1.04).

הנתבע מס' 1 תיאר את השירות שקיבל התובע לאחר ההודעה על המקרה, תואם טיפול הנזק לצינור, נשלח שמאי לבדיקת הנזק לתכולה, והתובע לא הסכים לביצוע התיקון ע"י נציגי הנתבעת מס' 3 מאחר וטען כי אינם מקצועיים.

הנתבעות 2 ו- 3 הגישו כתב הגנה, לאחר שצורפו כנתבעות, וטענו כי למרות שהתובע סירב לבצע את התיקון באמצעות נתבעת מס' 3 לפי הפוליסה, הסכימו לאפשר לו לבצע את התיקון באופן עצמאי ולפצותו בעלות התיקון שתוכח. לטענתן תובע התובע סכומים, שאינם מגיעים לו.

לכתב ההגנה צורפה חוות דעת שמאי לפיה הנזק הריאלי עמד על 3,900 ₪ ובערכי כינון 5,684 ₪.