ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
1925-11-16
08/03/2017
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
| - נגד - |
תובעים:
1. ניר סרביאנסקי
2. אירה סרביאנסקי
|
נתבעת:
אליטליה ישראל בע"מ
|
| פסק דין |
בפניי תביעה לפיצוי כספי בסכום של 11,465 ₪ בגין הפרת חוזה רכישת כרטיסי טיסה. התובעים ביום 3.6.16 רכשו מהנתבעת 3 כרטיסי טיסה מתל אביב לרומא ומשם בטיסת המשך לוונציה בסך כולל של 422 דולר. הטיסה תוכננה ליום 17.6.16 בשעה 10:35 משדה תעופה בן גוריון. על פי תוכנית הטיסה, התובעים היו אמורים לנחות בשדה התעופה של ונציה ב-15:25.
אולם, בעת התייצבות לדלפק הצ'ק אין בבן גוריון נאמר לתובעים שעקב נסיבות שלא בשליטת הנתבעת, קרי שביתה ברומא, המשך הטיסה לונציה בוטל. נאמר לתובעים על ידי נציגי הנתבעת בשדה התעופה בתל אביב שיש להם אפשרות להמשיך בכוחות עצמם מרומא דרך רכבת ושהם ישמרו את הקבלות ויקבלו החזר ההוצאות ופיצוי בגין הטיסה שבוטלה. לחלופין, הוצע להם להתייצב למחרת היום, כלומר ב-18.6.16 בשעה 05:15 לטיסה חלופית. התובעים בחרו את החלופה הראשונה והמשיכו את דרכם והגיעו ליעדם רק ב-20:30 תוך כדי נסיעה ברכבת ואוטובוסים. התובעים, על אף שהיו עם ילדה קטנה ועם 3 מזוודות, בחרו לנסוע בתחבורה ציבורית ללא מוניות. בסך הכל הוצאות הכרוכות בנסיעה זו הסתכמו ב-204 יורו.
לאחר שחזרו ארצה, ביקשו התובעים לקבל החזר של 204 יורו ועוד 140 דולר שהוא שליש מהסכום ששילמו עבור הטיסה דרך רומא לונציה. יש לומר מיד שהנתבעת דחתה את הדרישה תוך טענה שביטול המשך הטיסה נבע משביתה של מפקחי אוויר באיטליה ולכן הם לא חייבים לפצות אותם. כמו כן, היו צריכים להתייצב למחרת לטיסה חלופית ולפי טענת הנתבעת, איש לא הציע לתובעים להגיע בכוחות עצמם ליעד ולקבל החזר הוצאות. לאור עמדת הנתבעת, התובעים ראו לנכון לבקש את החזר הוצאות המפורטות דלעיל ועוד פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ₪. מכאן התביעה.
הנתבעת אמנם הגישה כתב הגנה מפורט אך איש לא התייצב מטעמה לנהל את הדיון. יש לציין שהוצע לתובעים הנחה של 200 יורו וטיסה בעתיד לאיטליה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:
1.על עסקת רכישת הכרטיסים חלה אמנת מונטריאל 1999, חוק התובלה האווירית התש"ס – 1980 וחוק שירותי תעופה, פיצוי וסיוע עקב ביטול טיסה או שינוי בתנאיה, התשע"ב – 2012.
2.אין מחלוקת על כך שטיסת ההמשך לונציה בוטלה ועל הנתבעת להחזיר את הכסף שהיא גבתה מהתובעים בגין טיסה זו. סך הכל מדובר בעתירה צנועה של 140 דולר מתוך סכום הכולל של 422 דולר ששולמו בגין שתי הטיסות.
3.השתכנעתי מדברי התובעים שאכן בשדה התעופה הוצעה להם האפשרות לטוס לרומא ולהמשיך בכוחות עצמם ליעד ונציה, ואם כך יקבלו את החזר ההוצאות. לפי דברי התובעים היו עוד נוסעים אחרים אשר היו אמורים לעלות על טיסות המשך לחלקים אחרים של איטליה אשר קיבלו אותה הצעה. לאור נסיבות אלו, התובעים זכאים לכל סכום שהם הוציאו על מנת לנסוע מרומא ליעד הסופי שלהם, קרי 204 יורו. התובעים היו הוגנים וצמצמו בהוצאותיהם.
4.בית המשפט אינו זכאי על פי החוקים החלים על העסקה הזו לפצות את התובעים אלא על פי ההוראות המפורטות באותם חוקים. ברור לפי אותן הוראות שאין לפצות נוסע עבור עוגמת נפש. יחד עם זאת, אני מוכן להוסיף לתובעים סכום עבור אוכל ושתיה והוצאות נלוות במשך יום הנסיעה מרומא לונציה בסכום של 500 ₪.