ת"ק 19222-02-15

בפני תביעה לקבלת פיצוי בסך של 9,399₪, בגין איחור במסירת הכבודה (2מזוודות) לידי התובעים.

התובעים הינם בני זוג, אשר רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה מישראל לרומא, הלוך ושוב.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 14.10.14, טסו התובעים לרומא בטיסה אשר נחתה בשעה 07:30.

עוד אין מחלוקת, כי עם נחיתתם של התובעים בשדה התעופה ברומא התברר להם כי אף אחת משתי

המזוודות שלהם לא הגיעו עימם, וכי למעשה הכבודה שלהם יחד עם 28 מזוודות נוספות של נוסעים

באותה הטיסה כלל לא הועלתה על המטוס. התובעים נותרו ללא כל ציוד, לרבות ציוד אישי בסיסי,

למעט מטלטלין שהעלו עימם אל הטיסה בתיק יד שנשאו.

אין מחלוקת, כי המזוודות נמסרו לתובעים, סופו של דבר ביום 16.10.14 בשעות הערב.

לטענת התובעים, בלית ברירה, נאלצו לרכוש ציוד אישי חיוני, כאשר ביום הראשון להגעתם לרומא רכשו רק ציוד הגייני בסיסי ביותר ורק ביום השלישי, ביום 16.10.14 נאלצו לרכוש גם ביגוד, היות ולא היו להם כל פרטי לבוש.

התובעים טוענים כי נוכח העיכוב במסירת הכבודה נגרמו להם נזקים כספים וכן עוגמת נפש.

לטענת הנתבעת, האיחור שנגרם במסירת הכבודה, מקורו בתקלה במערכת המיון של רשות שדות התעופה. נוכח האמור, הכבודה לא הייתה תחת שליטת הנתבעת ו/או בחזקתה, ולא הייתה בידיה כל אפשרות למנוע את האיחור או לקצר את משך האיחור.

עוד טענה, כי התקלה שאירעה לא הייתה תקלה נקודתית, ביחס לכבודתם של התובעים בלבד, אלא תקלה שפגעה בנוסעים רבים בטיסות שונות שיצאו מנמל התעופה בן גוריון בתאריך הרלוונטי לתביעה (בהיקף של כ – 1000 מזוודות). לשיטת הנתבעת היות והכבודה עדיין לא הועברה לרשותה, הרי שלא ניתן לייחס לה כל אחריות לעיכוב שנגרם.