ת"ק 19178-06-14 כ' נ' נתניה

זו תביעה לפיצוי כספי עקב פגיעה גופנית שהתובע ספג כתוצאה מכך שנפל לתוך בור פתוח ברחוב שי עגנון ליד בית מספר 4 בדרכו לבית הכנסת ביום 9.8.12 בשעה 4:30 בבוקר.

לטענת התובע הבור לא היה מסומן ולא הוגדר מסביב למרות שהיווה סכנה לרבים.

כתוצאה מהנפילה התובע נפגע פיזית.

הוא לא הלך מיד להתייעץ עם רופא אלא רק לקראת ערב, כאשר סבל מכאבים, נסע למוקד אשר העבירו אותו לבית חולים לצורך בדיקה, בבדיקה התגלה שבר בראש הרדיוס במרפק יד שמאל.

התובע נאלץ לקבל מספר רב של טיפולים פיזותרפיים על מנת להחלים מהפגיעה.

התובע מעיד על עצמו כאדם שלא עובד ולכן לא היו לו הפסדי השתכרות וכל הטיפולים בקופת החולים שולמו על ידי הקופה.

תביעתו מסתכמת בפיצוי בגין כאב וסבל.

התובע טוען שדובר בשטח ציבורי והנתבעת אחראית לכל מפגע ופגם תוך מילוי תפקידה כרשות מקומית.

הוגשו תמונות שנלקחו ממקום האירוע וברוב הגינותו, נציג הנתבעת אף הוא אישר שהמצב שהיה במקום לא תקין.

על אף שדובר בתביעה בגין פיצוי לנזקי גוף ועל אף שהובהר על ידי בית המשפט שזכותו של התובע להגיש את התביעה לבית משפט השלום, הוא בחר לנהל את הדיון בפני וצמצם את עתירתו לסכום של 18,000 ₪.

כתב הגנה שהוגש על ידי הנתבעת משתרע על מספר עמודים וכמקובל במקרים כאלו, מפנה את ביהמ"ש לפסיקה בנושא. בין היתר נטען שרחובות ומדרכות עיר אינן משטח סטרילי ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות וגלים של שיפועים כאלו או אחרים.