ת"ק 19033-11-13 זנו נ' גלעדי

בפניי בקשה להעביר את הבירור בתביעה להליך של בוררות בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.

המבקש (הנתבע) טען כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מוקנית למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל, וזאת מכוח סעיף 11 לחוק הספורט, התשמ"ח- 1988, ומכוח סעיף 2.ח. וסעיף 3 לתקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

התביעה שלפני נוגעת להפרת חוזה ייצוג בין התובע, בהיותו שחקן, לבין הנתבע, שלפי הטענה שימש כסוכן שלו מיולי 2012 למשך שנה.

לבקשה הוגשה תגובה, והוגשה תשובה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה מהטעמים שיפורטו להלן-

בחוק הספורט, התשמ"ח- 1988 (להלן: "חוק הספורט"), נקבע בסעיף 11- "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט".

בסעיף 3 לתקנון, שהותקן מכוח סעיף 10(א) לחוק הספורט, נקבע כי- "כל סכסוך המפורט בסעיף קטן 2 דלעיל יובא לדיון אך ורק במסגרת המוסד לבוררות".

בסעיף 2(ח) לתקנון נקבע כי- "הבוררים ידונו בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין סוכן שחקנים לבין שחקן ...".

מהאמור לעיל עולה שסכסוך הנוגע ליחסים חוזיים בין שחקן לבין סוכן שחקנים, יובא לדיון בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.

עם זאת, המשיב העלה טענה שלפיה בתקופה הרלבנטית להיווצרותה של עילת התביעה, ולאחר מכן, לא היה רשום כשחקן בהתאחדות לכדורגל ולכן הוראות חוק הספורט לרבות הוראות התקנון אינן חלות עליו. לא מצאתי שהמבקש חלק על טענה זו של המשיב, אלא שטען שהעדר רישומו הנטען כשחקן ברישומי ההתאחדות לכדורגל אינו מעלה ואינו מוריד לצורך העניין הנדון בפניי, מכיוון שבתקופה הרלבנטית המשיב שימש כשחקן פעיל.

בסעיף 14.ג. לתקנון היסוד- חוקת ההתאחדות, (תוקף תחולה ושינויים), נקבע כי- "תקנון זה יחול על כל השחקנים הרשומים בהתאחדות, ממלאי התפקידים בקבוצות, מאמנים, עסקני הקבוצות ושופטי הכדורגל במסגרת ההתאחדות" (הדגשה לא במקור- מ.ה.).

בסעיף 7 לתגובת המשיב מיום 21.9.2014 נטען- "התובע סהר זנו היה שחקן פעיל עד לעונת הכדורגל 2011/2012. החל מעונה זו בעקבות מחדליו של הנתבע חדל להיות שחקן פעיל בהתאחדות לכדורגל ולכן הוראת חוק הספורט לרבות תקנון המוסד לבוררות אינן חלות על התובע". בהמשך לכך, בסעיף 12 לתגובתו- "אנו נמצאים בעונת המשחקים 2014/2015 ובמקרה דנן התובע אינו רשום בהתאחדות לכדורגל הוראות התקנון אינן חלות על התובע..."

בתגובת המבקש מיום 17.12.2014 נטען- "לטענת המבקש בעצמו, רק החל משנת 2011/12 המשיב הפסיק להיות רשום כשחקן פעיל, מסיבות שאינן ידועות למבקש, אולם ממילא, החוזה בינו לבין המשיב הינו לגבי התקופה בה היה התובע שחקן פעיל!".

התקופה הרלבנטית לצורך בחינת רישומו של המשיב כשחקן אצל ההתאחדות לכדורגל הינה עונת המשחקים 2012-2013, שלגביה נחתם הסכם ההתקשרות בין המבקש לבין המשיב, ובתקופה זו נתגלעה המחלוקת בין הצדדים.

יש מקום לערוך אבחנה בין רישומו של המשיב אצל ההתאחדות לכדורגל, לבין היותו שחקן פעיל שאינו רשום, מכיוון שהתקנון, על פי לשונו, חל על מי שהיה רשום בתקופה הרלבנטית אצל ההתאחדות.

ביום 21.12.2014 התבקש המבקש להבהיר לגבי רישום המשיב בהתאחדות לכדורגל כשחקן פעיל, ולהמציא את המסמכים הרלבנטיים.

בהודעתו מיום 20.1.2015 הודיע המבקש כי המשיב היה שחקן פעיל עד ליום 28.1.2012 לפחות, וצרף מסמכים לתקופה הרלבנטית.

המשיב הודיע, בתגובתו מיום 8.2.2015, כי היה שחקן פעיל עד לחודש יוני 2012, שבו הסתיימה העונה, ומאז ואילך חדל להיות שחקן פעיל בהתאחדות לכדורגל או בכל מוסד אחר, וטענתו מתיישבת עם המסמכים שהמציא המבקש.