ת"ק 19028-02-14 נסאר חסן נ' שלוש סעיד מוסטפא

1.הנתבע, רצף במקצועו, ביצע בחודש אוגוסט עבודות ריצוף של אבנים משתלבות (להלן: "האבנים") בחצר ביתו של התובע והתובע שילם לו בתמורה סך של 22,100 ₪.

2.לטענת התובע, עובר להתקשרות עם הנתבע אמר הנתבע כי מ"ר ריצוף של אבנים מהסוג אותו הזמין התובע עולה במפעל המייצר את המצרפות 85 ₪, ועבור העבודה הוא ביקש 50 ₪ למ"ר. מאחר ששטח הריצוף הוערך ב 260 מ"ר, נקבע המחיר ל 22,100 (260 X 50 + 85), שזה הסכום ששולם לנתבע. בדיעבד, לאחר ביצוע העבודה ולאחר שהתובע שילם לנתבע את מלוא התמורה, התברר לתובע, לטענתו, כי הנתבע רימה אותו שכן מחיר מ"ר ריצוף של אבנים מהסוג שהותקן ע"י הנתבע בחצר ביתו של התובע עולה רק 40 ₪ + מע"מ. (היינו 47.20 ₪). עוד נטען ע"י התובע, כי בדיעבד גם התברר שהשטח שרוצף היה רק 248 מ"ר ולא 260 מ"ר.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לשלם לו את הסך של 20,394 ₪. סכום זה כולל את ההפרש במחיר האבנים + פיצוי בגין עוגמת נפש + שכ"ט עו"ד.

3.הנתבע הכחיש את טענת התובע כי סוכם על מחיר של עלות האבנים (85 ₪ למ"ר) + עלות העבודה (50 ₪ למ"ר). לטענתו, סוכם על מחיר כולל של 135 ₪ למ"ר (חומר + עבודה ), וסכום זה שולם לו ע"י אשת התובע לאחר שהוא סיים את ביצוע העבודה לשביעות רצונם של התובע ושל אשתו.

4.למעשה, המחלוקת העובדתית היחידה הטעונה הכרעה בתיק זה, הינה בשאלה מה סוכם בין הצדדים לגבי המחיר – האם מחיר עבור האבנים + מחיר עבור העבודה, כטענת התובע, או מחיר כולל, כטענת הנתבע.

אמנם מכתבי הטענות עולה כי לתובע היו גם טענות באשר לטיב העבודה, טענות שהוכחשו ע"י הנתבע, אולם מאחר שהתובע אינו תובע פיצוי בגין כך, לא מצאתי לנכון להכריע בעניין זה.

5.לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי, אני מעדיף את גירסת התובע וקובע כי הנתבע אכן אמר לתובע כי עלות האבנים הינה 85 ₪ למ"ר וכי עבור העבודה הוא מבקש 50 ₪ למ"ר. בהקשר זה ראוי לציין כי הגם שהנתבע הכחיש את גירסת התובע בעניין זה, גירסה הנתמכת בעדויותיהם של אשת התובע ושל אביו, הודתה אשת הנתבע כי עובר להזמנת העבודה ממנו הראה הנתבע לתובע קטלוג של אקרשטיין (המפעל המייצר את האבנים המשתלבות) והנתבע הודה כי בקטלוג הופיע המחיר של 85 ₪ למ"ר. זה תומך בגירסת התובע בעניין זה.

אגב, גם אם הייתי משתכנע שהנתבע לא אמר מפורשות לתובע כי המחיר הוא 85 ₪ למ"ר אבנים + 50 ₪ למ"ר עבודה, לא היה בכך כדי לשנות, שכן בעצם הצגת הקטלוג ובו המחיר היה כדי להטעות את התובע לחשוב שמחיר האבנים הוא 85 ₪ למ"ר וכי עבור העבודה הוא משלם 50 ₪ למ"ר.

6.לאור קבלת גירסת התובע, כאמור בסעיף 5 דלעיל, יש מקום לחייב את הנתבע להחזיר לתובע את ההפרש בעלות האבנים אותן התקין הנתבע (שזה 37.80 ₪ למ"ר). את חישוב ההפרש יש לעשות לפי שטח של 260 מ"ר . אומנם נטען ע"י התובע כי בדיעבד התברר שהשטח הוא רק 248 מ"ר, אולם לא רק שהדבר לא הוכח (לא הובאה מדידה של מודד מוסמך), אלא שהתובע הודה כי הסכים לשלם לנתבע לפי חישוב של 260 מ"ר, לאחר שמדד את השטח.

בנסיבות המקרה אין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש. גם אין מקום לחייב בשכ"ט עו"ד, שכן עוה"ד ששלח לנתבע מכתבי התראה הינו אביו של התובע, וכפי שהודה התובע הוא לא שילם לאביו שכ"ט.