ביראני נ' מכללת עתיד רשת מכללות וטכנולוגיות בע"מ

מתן פסק הדין בתיק התעכב לאור המתנה לתשובה נוספת ממשרד הרישוי, משלא הוגשה, התבקשו הבהרות מהתובע, שגם לא ניתנו, ולבסוף הוגשו מלוא המסמכים על ידי התובע (להלן: "המסמכים המשלימים") ותגובת הנתבעת.

התובע, בעל רישיון נהיגה לרכב פרטי B ולמונית D1 ביקש להוציא רשיון נהיגה לאוטובוס D.

לאחר הוצאת "טופס ירוק" הופנה אל הנתבעת עם המסמכים, כולל רישיון הנהיגה שבידיו, ולטענתו לשאלתו נאמר לו כי עליו לעבור קורס של משרד התחבורה בעלות 3,600 ₪.

התובע טוען כי שאלתו לנציגת הנתבעת האם הוא חייב בקורס, כמי שכבר מחזיק ברישיון למונית, נענתה בחיוב. התובע שילם את הסכום ועזב עבודה, אך לאחר שהחל את לימודיו נאמר לו על ידי מורי הנתבעת כי כבעל רישיון למונית הוא פטור מהקורס. בקשתו להחזר כספי נדחתה. התובע טוען כי התקבל לעבודה בחברת דן על בסיס אותם המסמכים, לפני שסיים את הקורס וללא שקיבל תעודה מהנתבעת.

התובע עותר לחיוב הנתבעת בהשבת מחיר הקורס, ופיצויו בגין אובדן השתכרות, עוגמת נפש הוצאות נסיעה ויעוץ משפטי.

הנתבעת מאשרת כי התובע פנה אליה, וזאת בהפניית קרן ריאן לעידוד התעסוקה במגזר הערבי, והציג הפניה ממשרד הרישוי ואישור על עמידתו בדרישות המיון לרשיון נהיגה מסוג D. הנתבעת טוענת כי היא מבצעת את הקורסים, ואין עליה חובה לוודא האם פטור מבקש רישיון מביצוע קורס כלשהו, שכן הדבר נבדק, ונקבע על ידי משרד הרישוי לפני ההפנייה. לכתב ההגנה צורפה בין השאר הפנייה לתובע מאת משרד התחבורה לבצע "קורס נהגי רכב ציבורי/משא מעל 15 טון/גורר תומך/חילץ וגרירה מיום 16/3/16.

הנתבעת טוענת כי התובע השתתף בקורס, ולא העלה את שאלת חובתו להשתתף בו עד לפני שני השיעורים האחרונים, בהם בחר לא להשתתף.

בדיון לפניי ביום 1/2/17 טען כי עדיין לא קיבל את הרשיון, כי אישור (נספח ג' למסמכים המשלימים), שנתנה לו הנתבעת על מעבר השתלמות הסעת ילדים לרכב ציבורי, שני מפגשים ומעבר בחינה ביום 19/6/16 לא הספיק, והוא נאלץ לעבור השתלמות בנושא "הסעת ילדים לנהגי רכב ציבורי" בבית ספר אחר, שמונה מפגשים (תעודה מיום 5/3/17, נספח ז') בעלות 400 ₪ כולל מע"מ (קבלה מבי"ס דרכים מיום 1/1/17, נספח ו') ורק אז קיבל את הרשיון (נספח ח'). יצויין כי במסמכים המשלימים הציג התובע גם החזר על סך 900 ₪ (נספח א'), תעודת גמר בקורס נהגי רכב ציבורי משנת 1987 (נספח ב') ואישורים על מעבר תיאוריה ביום 10/6/16 (נספח ד'), וקבלת שמונה שיעורי נהיגה מיום 6/7/16 עד 6/7/16 (נספח ה').

הנתבעת בתגובתה חזרה על טענותיה לפיהן לא היה מחובתה לבחון את הפניית משרד התחבורה לקורס ולהשיג עליה, כי התובע העלה את הטענה רק לקראת סוף הקורס ולא השתתף רק בשני שיעורים, וכי הוא זכאי להשבת מלא עלות הקורס, כפי שקיבל כבר החזר חלקי.

לאחר ששמעתי את הצדדים ונדרשתי לכל ראיותיהם, אני קובעת כי הנתבעת לא התרשלה כלפי התובע עת קיבלה אותו לקורס וגבתה ממנו את עלותו, לפי הפניית משרד התחבורה. מן הצד האחר לא הוברר מדוע נאלץ התובע, אשר הנתבעת אישרה כי ביום 19/6/16 עבר את ההשתלמות "הסעת ילדים לרכב ציבורי" לעבור את הקורס במכללה אחרת ולשלם שוב בשנת 2017.