ת"ק 18984-11-14 קידר נ' סלע

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי בתאריך 21.1.11, רכשה התובעת מהנתבע דירה בת 3 חדרים, ברח' הילדים 3/14 קרית מוצקין.

בין הצדדים נערך הסכם, שצורף לכתב התביעה.

לטענת התובעת, העלים ממנה הנתבע את העובדה כי תוספת של בניית קיר בדירה נעשתה ללא היתר וכן כי הקיר שנבנה עשוי מצמנט – קיר גבס ולא קיר לבנים.

הנתבע כפר בכל טענות התובעת וטען כי בדקה את הדירה לפני קנייתה, כי ידעה שמדובר בתוספת של בניית קיר בתוך הדירה, כשאינו בנוי מלבנים והיא טוענת זאת במפורש בכתב תביעתה.

לאחר שנשמעו עדויות הצדדים וכן עדות אחיו של הנתבע, הנני קובעת כי דינה של התביעה להידחות.

בסע' 2.01 להסכם שנחתם בין הצדדים, מצויה הצהרתה המפורשת של התובעת כי בדקה את הדירה קודם לקנייתה וכי היא מוצאת אותה מתאימה וראויה למטרותיה.

הנני מקבלת את הטענה כי עוד טרם לקניית הדירה ידעה התובעת כי הקיר הינו קיר הבנוי ממלט ולא מלבנים והסכימה לכך.

לעניין טענת התובעת, כפי שעלתה לראשונה במהלך עדותה בביהמ"ש, כאילו לא ידעה שמאחורי אותו קיר היה חלון – נדחית על ידי כחסרת משמעות.

הנני קובעת כי התובעת ביקרה בדירה פעמים רבות טרם קנייתה, כשהינה מלווה על ידי מומחים מטעמה, לרבות עורך דינה, שהכין את ההסכם שבין הצדדים וכי התובעת אף בדקה את מצבו החיצוני של הבניין, לרבות הגינה.