ת"ק 18946-12-14 עזאיזה נ' זועבי

בתו של התובע, גב' אחלם, נסעה ברכבו מדבוריה, בכביש היציאה מהכפר.

הנתבע הגיע ממול בנתיב הנגדי ולפתע סטה ממסלולו לטענת התובע ופגע ברכב התובע.

התובע מסתמך על חוות דעת שמאי, לפיה נגרם לרכבו נזק בסך 7,510 ₪. לכך יש להוסיף שכ"ט שמאי בסך 755 ₪, כאשר התובע מבקש בנוסף פיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש בסך 6,000 ₪.

אין חולק שהנתבע שילם לתובע סך של 2,000 ₪ כפיצוי בגין התאונה, אך אין מדובר בפיצוי מוסכם.

הנתבע טען בכתב ההגנה, שרכב התובע פגע בו בחלקו האחורי מאחר והנהגת לא הקפידה על שמירת מרחק, בעוד הוא שמר על חוקי התעבורה וכללי הבטיחות. הוא טען ששילם לתובע 2,000 ₪ לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות.

הנתבע הודיע שהוא שומר על זכותו להגיש חוות דעת נגדית של שמאי, אך לא עשה כן.

בדיון העידה בתו של התובע ועדותה הייתה מהימנה.

היא אמרה שהתובע שילם עבור התיקון של הרכב סך של 7,500 ₪ במזומן ואין לו חשבונית על כך.

היא חזרה על הגרסה העובדתית האמורה בכתב התביעה.

הנתבע סיפר שנסע בכביש הגישה לכפר והיו פקקים בכביש. הוא סיפר שפנה פניית פרסה ובתוך כך נכנס לנתיב הנסיעה של אחלם והיא פתאום הגיעה ופגעה בו מאחור.

הוא טען שאחלם נסעה במהירות מופרזת, אך טענה זו אני דוחה משום שאינה מתבססת על ראייה בעלת משקל.

יצוין שרכב התובע נפגע בצד ימין שלו ולא מאחור, ובכך הודה גם הנתבע.

עוד ראוי לציין, שלנתבע לא היה ביטוח צד ג'.