ת"ק 18629-05-14 חבסוב ואח' נ' ריינר ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד, אשר עניינן תשלום נזקי רכוש, שנגרמו לרכב התובע, המשמש כמונית, בו נהג התובע, ולרכב הנתבע 1, בו נהג הנתבע 1, בעטיה של תאונת דרכים מיום 8.4.14 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעות הערב, בצומת הרחובות קרליבך והארבעה בתל-אביב. בין הצדדים ניטשה מחלוקת הן באשר לנסיבות קרות התאונה, הן באשר לגובה הנזקים שנגרמו לרכב התובע ולרכב הנתבע 1 בעטיה של התאונה. ביום 18.12.14 נערך לפני דיון, בו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות הנהגים המעורבים ועדת ראיה מטעם הנתבעים, גב' רוני איריס. על סמך כל החומר שלפני, לרבות ממצאי חקירות העדים, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ותוך עיון בתמונות הנזקים ברכב התובע וברכב הנתבע 1, אני מוצאת לקבל את התביעה העיקרית ברובה ולדחות את התביעה שכנגד. להלן הנמקה קצרה ובסיסית לפסיקתי האמורה, בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976:

1.מצאתי להעדיף את התרחיש העובדתי, אשר תואר על ידי התובע, באשר לנסיבות התאונה (לפיו, עת הוסע רכב התובע בנתיב הימני ברחוב קרליבך והחל בפניה ימינה לרחוב הארבעה, עקף אותו במהירות רכב הנתבע 1 ופגע בחלק הקדמי-שמאלי של רכבו), על-פני גרסת הנתבעים, אשר נתמכה בעדות הגב' רוני איריס (לפיה, עת הוסע רכב הנתבע 1 בנתיב הימני ברחוב קרליבך, במטרה לפנות ימינה לרחוב הארבעה, הגיח רכב התובע מאחורי רכב הנתבע 1, לא שמר מרחק, ופגע ברכב הנתבע 1 בחלק האחורי הימני). אני מבססת מסקנתי זו על ההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדויות כפי שניתנו במהלך הדיון. אני נותנת אמון בגרסת התובע, שהייתה משכנעת וכנה, וקובעת כי הייתה מהימנה ככלל, ובפרט מהימנה יותר מזו של הנתבע 1, ככל שנדרש לצורך הכרעה על פי מאזן ההסתברויות.

2.מיקום הפגיעות ברכבים המעורבים, ואופיין (נזק בצד שמאל קדמי ברכב התובע ופגיעה בצד ימין אחורי ברכב הנתבע 1), תומך, לטעמי, בגרסת התובע.

3.מצב הרכבים לאחר התאונה, כפי שהוא נגלה בתמונה ת/2 מהווה חיזוק חד משמעי לגרסת התובע. בתמונה ת/2 רואים את רכב התובע צמוד למדרכה, לפני הפניה לרחוב הארבעה כשאורותיו דולקים ואילו רכב הנתבע 1 נמצא מלפניו בזווית אלכסונית.

4.לא ראיתי לייחס משקל משמעותי לעדות הגב' רוני איריס. ראשית, גב' רוני איריס עובדת, למעשה, בחברת ר.ש.ד מערכות אלקטרוניקה בע"מ, אשר הנתבע 1 ואשתו, גב' שנבל ריינר שולמית, הינם בעלי זכויות בה. שנית, בעדותה של גב' רוני איריס נפלו סתירות ואי דיוקים מהותיים, אשר פגמו במשקל עדותה.

התוצאה

אני מקבלת את התביעה העיקרית ברובה, כפי המפורט להלן:

א. אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סך של 3,065 ₪ (סכום של 2,557 ₪, המהווה את עלות תיקון הרכב, ללא מע"מ וסכום של 508 ₪, המהווה החזר שכר טרחת השמאי ברודט), בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 12.5.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ב.אני דוחה את רכיב התביעה שעניינו ימי עמידה, בהיעדר הוכחה.

ג.אני דוחה את רכיב התביעה שעניינו ירידת ערך. בחוות דעת השמאי ברודט, לא צוין, כי ירידת הערך נקבעה לאחר שהשמאי בדק את הרכב, בשנית, לאחר תיקונו בפועל.

ד.אני דוחה את התביעה שכנגד. הנתבע 1 יישא בשכר בטלת העדה גב' איריס רוני.