ת"ק 18454-12-14

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובה לבקשה ובאמור בה, ובתיק שבפני.

הגישה הכללית של בתי המשפט, כלפי ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות, כבענייננו, הינה גישה ליברלית, והדבר נכון במיוחד, בבית משפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים.

בנסיבות דנן, כשמדובר בבקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד, בהיעדר התייצבות – נתון ביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט.

בשל נימוקי הבקשה, שתצהיר צורף לגיבוי האמור בה, אין להסיק ממחדלי המבקשת כי היא מזלזלת בהליכים המשפטיים. זאת ועוד, קיומו של דיון מקביל בתיק נוסף בו מעורבת המבקשת, מחזק את הטענה כי נפלה טעות, שהרי לא סביר כי נציג מטעמה, המצוי ממילא בין כותלי בית המשפט באותו היום ובאותה השעה ממש, לא יתייצב לדיון בתיק נוסף הקשור לנתבעת.

בכתב הטענות שהגישה פורטו טענותיה, ובשלב זה, טרם בירור לגופו של טענות הצדדים, אין לומר שסיכויי הגנתה של המבקשת קלושים.

כפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק 12626-12-11 אליהו גרבי נגד יעל בן משה "אי ביטול פסק דין, כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש, זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת, והכרעה בו על סמך ראיות, של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

בנסיבות אלה, מאחר שאין זה ראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת, ויש לאפשר לה "את יומה" בבית המשפט, אני מחליטה לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, אך עם זאת, לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבים שהתייצבו לדיון, הגיבו לבקשה, וכעת בירור התביעה נדחה למועד נוסף.

אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות בסך 1,000₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, על ידי משלוחו בדואר רשום לכתובת המשיבים, כתנאי לביטול פסק הדין.