ירקוני נ' בר

1.בתאריך 5.10.16, בכניסה לחניון המועצה המקומית בזכרון יעקב, ארעה תאונה בין רכבו של התובע מסוג פורד מ.ר. 56-205-75 (להלן: "רכב התובע") לבין רכבה של הנתבעת מסוג מרצדס מ.ר. 10-431-34 (להלן: "רכב הנתבעת").

2.לגרסת התובע, בעת שעמד עם רכבו בכניסה לחניון על מנת לאפשר לנתבעת לצאת ממנו,

פגע רכב הנתבעת בחלקו האחורי, כתוצאה מכך שזו אשר הגיעה מימינו, לא אמדה באופן נכון את המרחק בין שני כלי הרכב ובפנותה שמאלה אל הרחוב הצר שממנו הוא הגיע, עלתה על המדרכה ובתוך כך פגעה בו.

3.אין חולק על העובדה שהתובע כבר פוצה על ידי חברת הביטוח שלו בגין הנזק שנגרם לרכבו. במסגרת התביעה שלפני עותר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום סך שאר נזקיו, דהיינו השתתפותו העצמית בסך 1,408 ₪, השתתפות בירידת ערך הרכב בסך 900 ש"ח, כינון הפוליסה בסך 11 ₪ ופגיעה בהנחת העדר תביעות בסך 482 ₪ (ר' האישורים שהוגשו).

4.במהלך עדותו בפני, הגיש התובע את תצלום המקום בו ארעה התאונה והשרטוט - ת/1 וכן את תצלומי כלי הרכב מיד לאחר התאונה והנזק שנגרם לרכבו – ת/2 ותיאר את מה שארע, כך: "... אני נכנס במין כביש גישה קצר כזה ויש ימינה שמאלה, והנתבעת באה מימין כדי לצאת מהחניה, אני אפשרתי לה לצאת, והרחוב צר ושתי מכוניות לא יכולות לעבור בו, היא עלתה על המדרכה ואז יורדת ממנה וכנראה שירדה מוקדם מדי ושורטת את כל הצד של הרכב שלה והפגוש האחורי שלי... שמעתי דפיקה מאחור כשהיא שרטה לעצמה את כל הצד של הרכב שלה על הפגוש שלי. רואים בתמונה שאני עומד על הצומת, היא מאחורי ובעצם בזוית, וחותכת אותי כשאני עומד מקביל לבנין מימין. כשהיא הגיעה אני הייתי במצב של עצירה מול הצומת... אני עמדתי בצומת כדי להחליט לאן לנסוע, אני רואה אותה מגיעה מימין, היא עשתה את הסיבוב, עלתה על המדרכה, עברה אותי וכשירדה מהמדרכה שפשפה אותי...".

גם בטופס ההודעה שמסר לחברת הביטוח שלו כחודש לאחר הארוע, כתב התובע: "...עצרתי ונתתי זכות קדימה לרכב שבא מימיני ופנה שמאלה לכביש הגישה בו עמדתי. הרכב פנה שמאלה ועבר משמאלי, תוך כדי כך התחכך בכנף השמאלית האחורית של הרכב שלי. אני מדגיש שהרכב שלי היה במנוחה בזמן שהרכב השני פגע ברכב שלי" (ר' הטופס שצורף לכתב התביעה).

5.הנתבעת, הכופרת מכל וכל באחריותה לגרימת התאונה וגרסתה שונה בתכלית, טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה וגם בעדותה בפני, כי הכיוון ממנו הגיעה אל הצומת היה אחר, כי היא כלל לא עלתה על המדרכה וכי היה זה דווקא רכבו של התובע אשר הגיח מן הרחוב הצר בנסיעה מהירה, "נדחף" ובתוך כך סטה שמאלה ושפשף את החלק האחורי של רכבה:

"...נכנסתי לאוטו ואני מתחילה להיכנס לסמטה כדי לצאת, ואז אני רואה את התובע נכנס מהכביש הראשי. אני עצרתי את האוטו שלי והוא המשיך לנסוע וכנראה רצה לקחת ימינה ובחלק האחורי כשהוא הסתובב הוא שפשף אותי וכנראה שפשף גם אותו. לא הבנתי למה הוא בכלל נכנס...". בהצבעתה על המקום בו חנה רכבה קודם לכן, הוא המקום שממנו יצאה ונכנסה אל הרחוב בו ארעה התאונה (ר' במקום המסומן ב- x על השרטוט ת/1) אמרה הנתבעת: "...לקחתי רברס ואז נכנסתי ימינה לסמטה כדי לצאת. אני כבר נוסעת, הייתי לבד בסמטה ופתאום הוא הגיח מהרחוב הראשי ונכנס במהירות ושפשף אותי. אני עצרתי מיד ברקס כי נבהלתי, לא הבנתי איך זה הגיע בכלל. אתה רואה שאני בפנים, למה אתה נכנס בכלל...".

לשאלתי מדוע אם כן, אין זו היא התובעת בהליך זה אלא להיפך, השיבה הנתבעת כי לאחר שטיפת רכבה לא נותר בו עוד כל סימן של נזק.

6.לשמע גרסת הנתבעת, אמר התובע: "כשאני שומע את הגרסה שלה אני אומר שהיא כנראה בכנות אומרת ככה ויכול להיות שבגלל חלוף הזמן היא לא זוכרת טוב מה היה, אבל גם אם אני טועה והיא באה משמאל אז עדיין אותו דבר, עברה על המדרכה. הרי אם הייתי פוגע בה, זה היה קורה עם החלק הקדמי של הרכב שלי".