ת"ק 17766-02-17 גואטה נ' גולדשטיין

1.תביעה קטנה להשלמת תשלום עבור עבודת תיקון איטום הגג שבוצעה ע"י התובע בביתה של הנתבעת.

ביום 26.12.16 הוזמן התובע ע"י הנתבעת לפתוח סתימה בגג ביתה של הנתבעת וביום זה סוכם בין הצדדים על ביצוע עבודות איטום הגג ותיקון סדקים באזור חלון הסלון. באותו מעמד שילמה הנתבעת לתובע מקדמה על סך 1,000 ₪.

ביום 8.1.2017 ביצע התובע את עבודות האיטום, ובבוקר יום ה-9.1.2017 הודיעה הנתבעת לתובע להפסיק את עבודתו היות ובין היתר, לא ביצע את עבודת האיטום באמצעות יריעות ביטומניות, כטענתה בניגוד למוסכם. במעמד זה דרשה מהתובע שישיב את 1,000 השקלים אשר קיבל כמקדמה.

2.תמצית טענות התובע הינה כי סוכם בין הצדדים על ביצוע עבודות איטום ע"י הינופז אפוקסי בהתזה ולא באמצעות יריעות ביטומניות שכן שיטה זו אינה מתאימה לגג ביתה של הנתבעת.

התובע טוען כי הדבר הוסבר לנתבעת וכי מדובר בחומרים טובים, נכונים ואמינים לשנים. עבודתו הופסקה אם כן בטענות סרק והאשמות כוזבות.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי סוכם ברורות בין הצדדים כי האיטום יבוצע ביריעות זפת, כך ביקשה מפורשות מהתובע, וזאת בנוכחות בעלה, שכן משך 30 שנה היה גג ביתם אטום ע"י יריעות זפת ורק כעת משהחלו מתקלפות ביקשו הנתבעת ובעלה לשוב ולאטום ביריעות, נוכח טיבן ואמינותן.

התובע לא השתמש ביריעות זפת, בניגוד למוסכם, אלא בחומר לבן שאף התקלף. בשל כך ביצעה הנתבעת תיקון נוסף, הפעם ביריעות זפת, ובגינו שילמה 2,925 ₪.

3.לאחר ששקלתי במכלול טענות הצדדים, ובהינתן מצרף הראיות והנסיבות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות כפי שיובהר להלן.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

4.התובע טוען לזכותו לקבלת תמורה מכוחו של ההסכם בין הצדדים, כאשר כל מהותו של ההסכם שנויה במחלוקת, עת התובע טוען כי הוסכם על סוג מסוים של איטום ואילו הנתבעת טוענת כי הוסכם על סוג אחר, ובאין הסכם בכתב.