ת"ק 17577-09-16 סרוסי נ' מירב ואח'

מונחת לפני תביעה קטנה של פח ע"ס 5,462 ש"ח.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע נסע בכביש ישר כשלפתע רכב הנתבעת שיצא מחניה פגע ברכב התובע.

הנתבעים טענו להגנתם כי הרכב שלהם יצא בנסיעה לאחור ולפתע הגיח רכב התובע שנסע נגד כיוון התנועה וכך נגרמה התאונה.

העידו לפני התובע והנתבעת שחזרו על גרסאותיהם. התובע הכחיש את הטענה כי נסע בניגוד לכיוון התנועה וטען כי אין כל תמרור האוסר עליו לנסוע בכיוון בו נסע . התובע הוסיף כי הנתבעת חתמה לו על אישור שבו נכתב כי היא נסעה ברוורס ופגעה בחלקו הקדמי ימני של רכבו. האישור הוגש ת/4.

הנתבעת טענה בעדותה כי ברחוב היה שלט שמורה ימינה. נציג הנתבעת חקר את התובע והטיח בו שהיה בעבר תמרור שאסר פנייה שמאלה :

"ש. אני אומר לך שרחוב כי"ח הוא רחוב חד סטרי. ז"א אין לך אפשרות לפנות שמאלה אלא ימינה בלבד. כשתאה מגיע מרחוב XXX."

"ת..... לא היה כל תמרור שאוסר לעשות זאת לא היה תמרור שאוסר לפנות מרחוב XXX. אם היה בעבר תמרור איני ידוע על כך. לא היה כל תמרור ומכיוון שכך פעלתי כחוק ונהגתי כחוק".

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את מוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה.

אין מחלוקת כי הנתבעת נסעה ברוורס ונכנסה לנתיב נסיעתו של התובע. המחלוקת היא אם לתובע מותר היה לפנות שמלאה מהכביש ממנו הגיע שאם אסור לו לפנות שמאלה כי אז יש לקבוע כי הוא נסע בניגוד לכיוון הנסיעה ויש להטיל עליו את האחריות או למצער חלק מהאחריות.

לטענת הנתבעים , היה בעבר שלט שאוסר פניה שמאלה. ברור שנהגים חייבים לציית לתמרורים קיימים ולא לתמרורים שהיו קיימים או שצריכים להיות.