תוהמי נ' אברמוב ואח'

בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 7.10.16 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע מס' 1 שהיה מבוטח אצל נתבעת מס' 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1. עלות תיקון הרכב על פי דו"ח שמאי- 4,154 ₪.

2. הוצאות שמאות- 600 ₪.

סה"כ- 5,754 ₪.

גרסת התובע:

התובע עמד בנתיב שמאלי אשר ממנו התכוון לבצע פניית פרסה. כאשר עמד להתחיל את הפנייה הנתבע ניסה לעקוף אותו מצד ימין ופגע בצד ימין של הרכב. לדברי התובע, אחרי האירוע הנתבע ברח מהשטח ולא השאיר את פרטיו. כתוצאה מכך התובע נאלץ לפנות למשטרת ישראל על מנת לקבל פרטים אודות הנתבע וכך עשה.

התובע טוען נמרצות שמיד לאחר שיצר עמו קשר, הנתבע הודה שעליו האחריות לתאונה אך כאשר התובע ניסה להגיע עמו להסדר כספי, הנתבע התחמק. במהלך הדיון התובע הגיש תמליל שיחה(ת\1) שהתנהלה עם הנתבע מספר ימים לאחר האירוע. מעיון בתוכן התמליל עולה שהנתבע, באופן כללי קיבל על עצמו אחראיות לתאונה ואף הציע לשלם 500 ₪, אך יחד עם זאת, חזר וטען שהוא לא בטוח שהוא זה שגרם את כל הנזק שהתובע עותר לגביו.

באשר לנסיבות התאונה, ניכר הדבר שכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים, לא כולל גרסה של הנתבע בקשר לתאונה, בית המשפט נאלץ להמתין עד הדיון על מנת לשמוע את גרסתו. הנתבע אמר:

"הייתי בימין שלו. התמקמתי לפניו, כלומר נכנסתי לפניו" (ע"מ 2 לפרוטוקול שורות 33-34)

הנתבע הוסיף שהוא התכוון לעשות פרסה לפני התובע על אף שהגיע לרמזור אחריו. כלומר הנתבע הודה שעקף את התובע בצד ימין על מנת להקדים אותו בפניית הפרסה.