זכאי ואח' נ' שלי ואח'

בפניי תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר לעבודות נגרות שהנתבעים ביצעו על פי הזמנת התובע בשנת 2014. על אף שדובר בהיקף עבודה גדול (למעלה מ50 אלף ₪) לא נערך ביניהם כל הסכם בכתב.

התובע עותר לסכום של 25,468 ₪ שלטענתו הוא הסכום הדרוש לביצוע תיקונים בכל עבודות הנגרות שבוצעו על ידי הנתבעים. טענה זו מבוססת על הצעת עבודה מפורטת שנערכה על ידי נגר מקצועי בשם צביקה מושקוביץ מיום 17.5.17.

הנתבעים בתביעתם שכנגד טוענים שמתוך היקף עבודה של 53,500 ₪ התובעים שילמו רק 35,000 ₪ בגין עבודות המטבח ומגיע להם יתרה בסכום של 18,500 ₪ וזאת בגין העבודות הבאות:

1. ארון אמבטיה בחדר הורים- 2,500 ₪.

2. ארון בחדר הורים- 9,000 ₪.

3. ארון בחדר ממד- 7,000 ₪.

התובע טוען שתוך שנה אחרי התקנת הארונות הוא פנה אינספור פעמים לתובע שיבוא ויתקן את הפגמים ואף דרש השלמת חלקים של עבודה שלא בוצעו כלל. וכך טען התובע בעדותו:

"ניסיתי לשכנע אותו בכל דרך אפשרית תבוא תתקן את זה, תבוא תסתכל על זה, שלחתי הודעות על הודעות עם תמונות וכל הנזקים כל פעם שפניתי פעם עצמאות פעם חג כזה ופעם יש לו לחץ בעבודה ואל תדאג אני אטפל ואבוא" (ע"מ 1 שורות 12-14).

לדברי התובע, כבר ב5.5.15 התנהלה שיחה טלפונית והנתבע הבטיח להכין חזיתות חדשות לארונות ומאז לא התקדם כלום.

התובע חולק על כל חישובי הנתבעים הן בקשר להיקף העבודה והן בקשר לסכומים ששילם על חשבון העסקה. לדבריו היה אמור לשלם 22,000 ₪ עבור המטבח, ארון חשמל ניתן במתנה, ארון חדר ההורים 7,000 ₪ וארון אמבטיה בחדר ההורים 2,500 ₪. כמו כן, ארון במקלחת ילדים 3,200 ₪ וחדר שינה לילדים 8,500 ₪. נכון הדבר שהנתבעים הציעו לבצע את העבודה בסכומים שפורטו בכתב התביעה שכנגד אך אלו היו הצעות בלבד. באשר לתשלומים, התובע מחזיק קבלה בסכום של 35,000 ₪ והעתק של שיק ששילם בסכום של 2,360 ₪. התובע טוען שיתר התשלומים בוצעו במזומנים ללא קבלות. ולפי מיטב זכרונו הוא אכן נשאר חייב בסכום של 1,000 ₪ ולא יותר מזה. התובע צירף עותקים של מספר מסרים הנוטים לתמוך בדבריו.