אשכנזי נ' טורקיש איירליינס

רקע טענות הצדדים

בפניי בקשה מטעם הנתבעת לביטול פסק דין שניתן נגדה בהעדר הגשת כתב הנגנה.

התובעת מתנגדת לביטול פסק הדין היות וחברת תעופה כגון הנתבעת המטופלת ע"י עורכי דין צריכה לבדוק האם כתב ההגנה שחשבה שהוגש מטעמה אכן הגיע לביהמ"ש. יתירה מכך התובעת טוענת כי נטען שכתב ההגנה הוגש באמצעות פקס, בניגוד להנחיות ביהמ"ש. כמו כן לא המוצא לתובעת העתק מכתב ההגנה. התובעת מוסיפה כי התנהלות הנתבעת בתיק זה, גורמת לסחבת ,התשת התובעת והמשך עוגמת נפש.

מנגד הנתבעת טוענת כי ההנחיות בדף הוראות להגשת תביעות קטנות, הינה רק הכוונה שמועברת לתובעים, בו מסבירים איך להתנהל בביהמ"ש בעת הגשת כתב תביעה ולא הוראה המחייבת נתבעים. הנתבעת טוענת כי לא קיבלה דף הנחיות שכזה אלא כתב תביעה שבו היא נדרשת להגיב תוך 15 יום. היא טוענת כי לאחר קבלת כתב התביעה, הגישה כתב הגנה במועד ואין ממש בטענות התובעת כאילו מדובר בזלזול, ודווקא עמידתה של התובעת למתן פסק דין על אף שכתב ההגנה הוגש כאמור מעיד על חוסר תום של התובעת.

דיון והכרעה

בבואנו לדון בבקשה זו עלינו להביא בחשבון כי זכותו של אדם לבור טענותיו בפני ערכאות משפטיות הפכה משנת 1992 לזכות יסוד חוקתית. בתי המשפט במדינת ישראל, כמדיניות שיפוטית מוצהרת, נוטים שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות. הגישה המקובלת היום היא כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הפניה לבית המשפט כזכות חוקתית (ראו א' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280; ש' לוין, "חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים", הפרקליט מב (תשנ"ה-1995), 451). יש הרואים בזכות הגישה לערכאות חלק מזכות הקניין (כך למשל קבע בית המשפט העליון בארה"ב בעניין Logan v. Zimmerman Brush Co., 455 U.S. (1982) 422, 428-33). אחרים רואים בכך חלק מכבוד האדם (ש' לוין, "כבוד האדם וחירותו", בעמ' 454).

דחיית הבקשה לביטול פסק הדין מובילה לסילוקה של התביעה מבלי לבררה לגופו של עניין. נראה שכפי המקובל בבקשות לסילוק על הסף, השימוש באמצעי זה ישמר למקרים חריגים בהם ברור שאין אפשרות, ולו קלושה, כי יוכיח התובע את תביעתו (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [4.6.07] והשווה לרע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) נ' פרימיוס קלאס [31.1.11]; רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, [3.10.11].

ההלכה שהשתרשה ברע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר ואח' (פורסם בנבו) בקשר לביטול פסק הדין בהתאם לשיקול דעת בית המשפט קובעת את התנאים להיעתרות לבקשה מסוג זה:

"כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת התעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, על אף סיכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו "

(ר' גם ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721 (1969) וגם רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו)).

בעניינינו על שדר הפקסימיליה לא קיים כלל תרשומת פרטי משלוח ובדיקת הגעת השדר. עובדה היא שעד היום לא קיים כתב הגנה בתיק בית המשפט.