אבו גאמע נ' נווה מדבר תאגיד מים בע"מ

מבוא

1. בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, בהעדר הנתבעת.

    

2. ביום ה-8/7/18, בהעדרה של הנתבעת, ובהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצהרת התובע, קבעתי שהתובע הוכיח את תביעתו, חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל, וכמו כן חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 500 ₪.

    

   טיעוני הצדדים

    

3. ביום ה- 19/7/18 הוגשה הבקשה דנא, אשר ממנה עולה כי נציג של הנתבעת "נווה מדבר" הגיע לדיון, דה עקא שהוא לא מצא חנייה, ולפיכך התעכב. לאחר מכן לטענתו הוא לא הצליח למצוא את האולם, ובסופו של דבר הגיע למועד הדיון לאחר שכבר ניתן פסק דין.

4. הנתבעת מודה כי הגעה מוקדמת יותר להיכל, מצידה, היתה מייתרת את הבעיה, אלא שהיא טוענת כי פגם זה ניתן לרפא בהוצאות, ואין לחרוץ את דינה מבלי לאפשר לה משפט. עוד לטענתם- הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט בתיק, ויש באמתחתה טענות הגנה טובות. בנסיבות אלו, עותרת הנתבעת ליתן לה את יומה.

    

5. הבקשה הועברה לתגובת התובע אשר התנגד לקבלתה וטען כי הנימוקים של העדר חנייה הינם תמוהים וחסרי כל בסיס, ואף הפנה לכך שהבקשה לא הוגשה במועד הדיון אלא כ- 11 יום לאחר מכן, מה שמעורר תהייה, היות ולאור הנימוקים אשר הנתבעת הפנתה אליהן, ניתן היה לצפות כי הבקשה תוגש כבר באותו מועד. עוד טוען התובע, כי מדובר בזלזול בהחלטת בית משפט אשר הורה על מועד הדיון מבעוד מועד.

    

   דיון והכרעה