אבו שרון נ' אייס קפיטל קמעונאות (2016) בע"מ

תביעת התובעת לחיוב הנתבעת בסך 1,400 ₪ בגין ביטול עסקה לרכישת ארון מאת הנתבעת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת רכשה מאת הנתבעת ארון, ובדיעבד, לאחר שהארון כבר סופק לה, ביקשה התובעת לבטל את העסקה.

הנתבעת הסכימה לביטול העסקה והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לשווי ההחזר בגין הביטול. אין מחלוקת בין הצדדים כי על-פי החשבונית מיום ביצוע העסקה (27.3.18) שילמה התובעת לנתבעת סך של 1,039 ₪ (נספח א' לכתב ההגנה; ת/1; נ/1) וכי סכום זה הושב לתובעת (סכום זה כולל 999 ₪ עבור הארון ו- 40 ₪ על חשבון התשלום עבור הובלה והרכבה).

המחלוקת בין הצדדים נוגעת ליתרת הסכום בסך 360 ₪ בגין הובלה והרכבה, שעמד על סך כולל של 400 ש"ח.

לטענת התובעת, במעמד הרכישה שילמה סכום זה במזומן לקופאית.

לטענת הנתבעת, ביום 29.4.18 סופק הארון לביתה של התובע, אך זו סירבה לקבל את הארון לרשותה והמובילים עזבו את ביתה של התובעת כלעומת שבאו, עם הארון. הנתבעת טוענת כי התובעת לא תמכה טענתה כי שילמה את יתרת הסכום עבור הובלה והרכבה בכל ראיה.

עיון בטופס ההזמנה (ת/1 ו- נ/1) מלמד כי צוין בו ב"רחל בתך הקטנה" כי התשלום בסך 360 ₪ בגין הובלה והרכבה ישולמו ישירות למתקין בבית הלקוח.

התובעת אינה טוענת כי שילמה את יתרת הסכום עבור ההובלה וההרכבה למובילים, אלא טוענת כי הסכום שולם על-ידה במזומן במעמד הרכישה.

התובעת תומכת טענתה כי שילמה את הסך של 360 ₪ במזומן בעת ביצוע ההזמנה בשתיים: רישום בכתב יד "1,400 שולם במזומן" על גבי החשבונית שהוגשה על ידה (ת/1). לשאלת בית המשפט במעמד הדיון אישרה התובעת כי אין מדובר ברישום שנעשה במעמד העסקה, אלא בשלב מאוחר יותר לאחר שנתגלעה כבר המחלוקת בין הצדדים. כן צירפה התובעת פתקית (ת/2) עליה רישום בכתב יד של פרטי אירוע (62) אשר נפתח בגין זימון המשטרה על-ידי התובעת לנתבעת בעקבות המחלוקת שנתגלעה ביניהם. לטענת התובעת הרישום בכתב יד נעשה על-ידי מנהל המחלקה אצל הנתבעת, לאחר שהזמינה משטרה (ר' פרו' עמ' 4 ש' 2-7).