נגר נ' ימין

בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 1.6.17 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1. הוצאות תיקון הרכב- 3,888 ₪.

2. הוצאות שמאי- 600 ₪.

סה"כ- 4,488 ₪.

גרסת התובע:

התובע עמד ברמזור בכוונה לפנות שמאלה מרחוב גיבורי ישראל לכיוון איקאה. כאשר התחלף הרמזור לאור ירוק החל בנסיעתו. טרם שהספיק להיכנס לצומת, רכב הנתבע סטה בפתאומיות מצד ימין של התובע על מנת להשתחל בין התובע לבין הרכב שלפניו. כתוצאה מכך, רכב התובע ספג מכה בצד ימין קדמי של רכבו. התובע הציג בפני בית המשפט חילופי מסרים בינו לבין הנתבע וטען שלמעשה הנתבע הסכים לשלם עבור הנזק אך הם לא הגיעו להסדר סופי. ב3.6.17 התובע אף שלח לנתבע הצעת תיקון בסכום של 3,100 ₪. לטענת התובע כאשר הנתבע הבחין בסכום הדרישה, מיד חזר בו מהסכמתו לשלם והפנה את התובע לחברת הביטוח שלו. התובע גם הציג בפני בית המשפט חילופי מסמכים בינו לבין חברת הביטוח של הנתבע כולל הצעה, כתב שחרור וקבלה, אך גם בין התובע לבין חברת הביטוח של הנתבע הצדדים לא הגיעו להסדר.

גרסת הנתבע שונה היא:

גם הוא עמד בעצירה בכוונתו לפנות שמאלה ברמזור. לאחר החלפת האור לירוק, החל בנסיעתו ולטענתו רכבו ספג פגיעה מאחור עקב התנגשות התובע ברכבו. בעת הדיון הנתבע הרחיב והסביר לבית המשפט שאכן עבר ממסלול למסלול כאשר הצליח להתברג בין רכב התובע לבין הרכב שלפניו. למעשה הנתבע טוען שהוא השלים את התמרון ואז קיבל את המכה מהתובע.

וכך הנתבע מסר לבית המשפט:

"אם גנבתי נתיב המכה חייבת להיות בצד שמאל" (ע"מ 2 לפרוטוקול שורה 18)

אשת הנתבע אשר העידה, אישרה "רכב בעלי עבר לנתיב האמצעי, היה מרווח. כשהתחלף הרמזור לירוק הרכב מאחוריו הוא לא שם לב ונכנס בו" (ע"מ 2 שורות 25-26)