ת"ק 16835-05-14 גזית ואח' נ' ברזלי ואח'

בפני תביעה כספית בסך של 10,138 ₪, כך שמקור, בגין נזקים שנגרמו לווילונות שנמסרו לכביסה אצל הנתבע.

כן הוגשה על ידי הנתבע תביעה שכנגד בסך כולל של 1,307 ₪, כך במקור, בשל יתרת חובה של התובעת בגין הטיפול בווילונות.

ביום 30.9.2014 נערך בפני דיון במעמד הצדדים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הווילונות נמסרו לנתבע כשהם תקינים, ולטענתו יצאו מהמכבסה כשהם תקינים, ולעניין זה העיד בפני הנתבע כי- "לשאלת בית המשפט אני משיב שהווילונות הגיעו למכבסה לא ראינו קרעים, לא אני ולא העובדת, גם שגיהצנו אותם, אני והעובדת, לא ראינו ליקויים..." (ע' 2, ש' 22-23).

מהראיות שהוצגו בפני עולה שבווילונות קיימים ליקויים שונים, כעולה מהתמונות שצורפו לכתב התביעה (תמונות צבעוניות הוגשו כמוצגים ת/1- ת/27), והליקויים הוצגו בפני הנתבע, בדירתה של התובעת, ולטענתו המדובר בשחיקה ופרימה.

לאחר שבחנתי את כל שהובא הנני סבור שיש לייחס לנתבע את האחריות לגבי גרם הליקויים והנזקים לווילונות. הנתבע העיד כי הווילונות הגיעו למכבסה כשהם תקינים, ומכאן שהליקויים נוצרו לאחר שנמסרו לנתבע. כן העיד כי הווילונות יצאו מהמכבסה כשהם תקינים, אלא שגרסה זו אינה מתיישבת עם הליקויים בווילונות, שאף הוצגו בפני הנתבע בדירתה של התובעת, לאחר שנלקחו מהמכבסה.

התובעת צירפה לכתב התביעה הצעת מחיר בסך שך 7,600 ₪ לצורך התקנת ווילונות חדשים, אלא שמוסר הצעת המחיר לא הובא לעדות בפני, לא התאפשרה חקירתו הנגדית על ההצעה, ולכן ההצעה הינה בגדר עדות מפי השמועה שלא ניתן לייחס לה משקל של ממש.

מעבר לכך, על התובעת מוטלת החובה לצמצם את הנזק, ולא מצאתי שהוצגו מטעמה ראיות של ממש לגבי האפשרות לתקן את הווילונות, ולגבי עלות תיקונם.

בנסיבות העניין יש מקום להידרש לאומדן של עלות התיקונים לפי הראיות שהונחו בפני, ועד כמה שהונחו, על ידי הצדדים.

"... הלכה היא כי העדר יכולת לחשב באופן מדויק את היקף הנזק שנגרם לתובע אינו שולל ממנו את זכאותו לפיצויים, בין אם המדובר בפיצויים חוזיים, נזיקיים או אחרים. מקום שהוכח קיומו של נזק רשאי בית המשפט לאמוד את גובהו. התנאי לכך הוא שקיים קושי אובייקטיבי, לאור אופיו וטיבו של הנזק, להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק לו אחראי הנתבע, ושהתובע הביא את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809; ע"א 427/82 "השתיל" נ' אגן יצרני כימיקלים בע"מ, פ"ד מ(4) 309, 317-316; ע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 34; וכן דעת הרוב בעניין רובינוביץ). למעשה, כמעט בשום מקרה לא יכול בית המשפט לחשב באופן מדויק לחלוטין את הנזק שנגרם, למצער בתביעות נזיקין, ועל כן כמעט תמיד נדרש הוא להסתייע בהערכה במידה כזו או אחרת. אין קו גבול המפריד בין הגדרה מדויקת של הנזק לבין קביעתו על דרך אומדן. על כל פנים, סבורני כי יש מקום לאמוד את שיעור הנזק רק כל עוד ישנה נקודת אחיזה מינימלית, ולוּ בדל ראיה, עליה יכול בית המשפט להישען בהערכתו" (ע״א 8279/02 זאב גולן נ׳ עזבון המנוח דר מנחם אלברט ע״י דורה מנחם, פסקה 31; פורסם במאגרים משפטיים).