ת"ק 16773-05-16 אזרד ואח' נ' לוי ואח'

 תביעה קטנה ותביעה שכנגד קטנה אף היא.

בכתב התביעה נטען כי התובעת שכרה מהנתבע דירה לתקופה של שנה . התובעת גרה בדיה עם אמה לתקופה של חודשיים בלבד שבסיומם ביקשה לסיים את תקופת השכירות.

" יש לציין כי דמי השכירות שולמו לנתבע כנדרש עבור תקופת השכירות.  יתרה מכך, לאחר שסיימתי את תקופת השכירות שילמתי בנוסף לחודש פיצוי עבור הפרת הסכם גם תשלומי מסים- ארנונה מים וחשמל עבור תקופה שלא גרתי בדירה. הנתבע מסרב לשלם עד מועד כתב תביעה זה".

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע לשלם לה בחזרה את הסכומים ששילמה בגין התקופה שלא גרה במושכר בסך של 7,600 ש"ח וכן סך של 2,400 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

לכתב התביעה צורפו קבלות ודרישות לתשלום.

הנתבע טען להגנתו כי הדירה הושכרה על ידו לתובעת למשך שנה מתאריך 14.8.2013 תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 2,600 ש"ח. כעברו חודשיים הודיעה התובעת כי היא ואמה עוזבות את הדירה בעוד יומיים ללא התראה מראש וללא המצאת שוכרים חילופיים והשאירו את הדירה מוזנחת עם חלקי ריהוט שבורים. הנתבע הכחיש כי התובעת שילמה דמי שכירות לחודש נוסף בתורת פיצוי. השיקים של התובעת לא כובדו. שני שיקים הוחזרו לה תחת איומים כאשר גברים ששלחה איימו "בהפרת שלום ביתי כאשר יפורט בבית המשפט".

עוד טען הנתבע כ החשבוניות שצופרו מלמדות על סכום של 3,237 ש"ח שולמו על ידי התובעת אך אין ניתן להבין מתוכם כמה מחוב זה שייך לתקופה שבמהלכה התגוררה בדירה. עוד טען הנתבע כי אביה של התובעת איים עליו משך תקופה אורכה "באיומים מצמררים."

בכתב התביעה שכנגד טען הנתבע כי התובעת היא שהפרה את חוזה השכירות כאשר בחרה לנטוש את הדירה מתחילת החורף ללא משכיר חלופי והדירה נשארה ריקה ושוממת .

התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין הפרת החוזה בסך של 26,000 ש"ח. לטענת הנתבע, לאחר שהתובעת ראתה כי הנתבע לא מגיש נגדה תביעה בחרה להגיש תביעה .

התובעת מסרה בעדותה לפני כי עקב בעיות לא יכלה להישאר בדירה מסיבת אישיות לכן ביקשה מהנתבע לקצר את תקופת השכירות לחודשיים . הנתבע הסכים ואמר שאין בעיה והוא ישכיר את הדירה לנופש. הנתבע אף החזיר לתובעת את השיקים שלה ויום למחרת היא הזמינה את ההובלה. התובעת הייתה אחרי לידה ולא הייתה לה אפשרות ללכת לעירייה ולסדר את עניין העברת החשמל והארנונה וכל התשלומים . ברם, להפתעתה התחילו להגיע חובות של ארנונה, מים וחשמל . התובעת הוסיפה כי עצם החזרת השיקים לידיים שלה מהווה הוכחה כי קיצור תקופת השכירות נעשה בהסכמתו של הנתבע ועל דעתו. אשר לעובדה כי חלק מהשיקים נשארו אצלו טענה כי אמר לה ששכח אותם ושהוא יקרע אותם. הנתבע אף אמר לה כי הוא מביא לה 1,200 ש"ח עבור החשמל בתנאי שתחתום לו שהיא לא תובעת אותו אך היא לא הסכימה.