זכריה נ' אבו נסר ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בסך של 8,554 ש"ח שעילתה נזק שנגרם למכוניתו של התובע מתאונת דרכים.

1.התובע גרס כי ביום 22.7.2014 הוא נסע ברחוב משה שרת בראשון לציון לכיוון מערב. הנתבע, שנהג ברכב מסחרי מסוג טנדר וחנה על המדרכה במאונך לכביש, החל לנסוע אחורנית והתנגש ברכבו של התובע באזור הכנף הקדמית-ימנית ובגלגל. לפי חוות הדעת השמאית שצורפה לכתב התביעה, למוקד נזק חזית-ימין של הרכב נגרם נזק בסך של 11,036 ש"ח (לפני מע"מ), שהם 138.54% משווי הרכב (9,964 ש"ח לפי מחירון יצחק לוי לחודש יולי 2014). הרכב הוכרז אובדן מוחלט. השמאי הפחית מערך הרכב פגיעה נפרדת בדלת אחורית ימנית, בסך של 4,000 ש"ח, שאינה שייכת לתאונה ושבגינה הוגשה תביעה נפרדת (פגיעה זו שיעורה כ-40% משווי הרכב). השמאי מציין בחוות הדעת כי הרכב היה בדרכו למוסך לתיקון תאונה נפרדת בדלת אחורית ובכנף אחורית ימין. עוד ציין השמאי כי שווי הרכב לאחר ההפחתה הוא 5,964 ש"ח; וכי מצבו של הרכב היה ירוד ואין ניצול לשרידים.

2.הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") העיד כי הוא עמד בעצירה מוחלטת בצד הכביש והמתין להיכנס לחניה; התובע ניסף לעקוף אותו מצד שמאל ופגע בו בחוסר זהירות.

3.לאחר ששמעתי את בעלי הדין, עיינתי בחומר שהוגש, הצדדים הדגימו לפניי את אופן קרות התאונה – כל אחד לשיטתו – הן על ידי דגמי מכוניות הן בזירה הווירטואלית באמצעות תכנת "גוגל מפות" – באתי למסקנה שדין התביעה להתקבל. הטעם העיקרי לכך הוא שגרסת התובע מתיישבת עם מיקום הפגיעה, ובעיקר עם עוצמתה. אם גרסת הנתבע הייתה נכונה, סביר להניח שרכבו של התובע היה ניזוק בחזית. אף לא סביר בעיניי שתוך כדי ניסיון לעקוף את רכבו של הנתבע, היה תובע מתנגש בו בעוצמה כה רבה, אשר גרמה לנזקים בשיעור האמור אשר אין חולק כי אירעו בתאונה דנן. יתר על כן, מוקד הנזק שנגרם לרכבו של התובע מתיישב עם גרסתו: ניתן להבחין במכה חזקה יחסית מסוג מעיכה, שעוצמתה גרמה לתקר בגלגל, להתנתקות הטמבון הקדמי, והפינה השמאלית עליונה של הכנף הימנית התעוותה כלפי חוץ וגרמה למראת הנהג הימנית להתנתק ממקומה ולהישבר. אני מאמץ אפוא את גרסת התובע וקובע כי הנתבע אחראי לנזק שנגרם למכוניתו מהתאונה.

4.אשר לנזק – הנתבעים לא ביקשו לזמן את השמאי מטעם התובע להיחקר על חוות דעתו והיא לא נסתרה. הנתבעים אף לא טענו דבר לעניין הנזק בדיון. בנסיבות אלו ראיתי לפסוק לתובע את הנזק כפי שהוערך בחוות הדעת, בסך של 5,964 ש"ח וכן את שכר טרחת השמאי בסך של 500 ש"ח (ללא מע"מ), ובסך הכל 6,464 ש"ח. התובע עתר לפיצוי בסך של 2,000 ש"ח בגין אבדן ימי עבודה וצירף אישור של יועץ מס על כך שהכנסתו היא 1,000 ש"ח ליום. לא ראיתי לפסוק סכום זה, הן משום שספק אם די באישור מיועץ מס כגון זה שהוגש, הן משום שהתובע היה יכול להקטין את נזקיו ולשכור רכב חלופי. ראיתי לפסוק לו 300 ש"ח בראש נזק זה בדרך של אומדנה.

5.סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 6,764 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (9.11.2014) ועד ליום פסק הדין. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט בסך של 800 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"א בתמוז התשע"ה, 28 ביוני 2015, בהעדר הצדדים.