ת"ק 16242-11-14

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובה לבקשה ובאמור בה ובתיק שבפניי על כל המצוי בו.

הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כבענייננו, הינה גישה ליברלית והדבר נכון במיוחד בבית משפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים.

אף שמדובר בבקשה שנייה שהגישה המבקשת לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הרי שבשל נימוקי הבקשה, אין להסיק ממחדל המבקשת כי היא מזלזלת בהליכים המשפטיים.

בכתב הטענות שהוגש, פורטו הטענות ובשלב זה אין לומר שסיכויי ההגנה קלושים.

כפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק 12626/12/11 אליהו גרבי נגד יעל בן משה "אי ביטול פסק דין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש, זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

בנסיבות אלו, מאחר ואין זה ראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת ויש לאפשר לה "את יומה" בבית המשפט, אני מחליטה לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד אך עם זאת לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה שהתייצבה לדיון, הגיבה לבקשה וכעת בירור תביעתה נדחה למועד נוסף.

פסק הדין שניתן במעמד צד אחד מבוטל.

אני מחייבת את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ובזבוז זמנה בסך של – 1,000 ₪.

סכום זה ישולם על ידי משלוחו בדואר רשום למשיבה תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה.

אם לא ישולם הסכום במועד האמור, יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תקבע מועד לדיון בתיק זה בהתאם ליומנו של בית המשפט ותזמן את הצדדים לדיון שייקבע בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ההחלטה תישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.