ביאלר נ' סויד ואח'

1.תביעה זו עניינה פיצוי בגין נזקי רכוש של רכב התובע בתאונה אשר ארעה ביום 03/06/15 בשעות הצהריים, בה היה מעורב על פי הנטען בכתב התביעה רכבו של נתבע 1 (להלן: בהתאמה:( "התאונה", "הנתבע") נתבעת 2 הינה המבטחת של רכב הנתבע.

2. בכתב התביעה נתבעים נזקי רכב התובע על פי חוות דעת שמאי, ירידת ערך, שכ"ט שמאי, וכן אובדן ימי עבודה, טרחה ועגמת נפש.

3.חילוקי הדעות בין הצדדים הינם בשאלת האחריות לקרות התאונה וממילא להטבת הנזקים.

תמצית טענות הצדדים

4.לטענת התובע במועד התאונה, בתאריך 03/06/15, רכב התובע חנה בחנייה ברחוב הנשיאים בפתח תקווה בצמוד למדרכה במקום מותר. לאחר שהתובע יצא מרכבו כשדלת הרכב פתוחה במעט, לפתע סטה רכב הנתבעים אשר נסע בנתיב המקביל לנתיב החנייה ופגע בדלת הרכב. כתוצאה מנהיגתו הרשלנית של הנתבע אירעה התאונה ונגרמו הנזקים כמפורט בכתב התביעה.

5.מאידך גיסא לטענת הנתבעים, במועד התאונה עת חלף רכב הנתבעים על פני רכב התובע, פתח לפתע התובע את דלת רכבו בחוסר זהירות, מבלי ששם לבו לנעשה סביבו, ופגע ברכב הנתבעים בצד ימין, החל מהדלת הקדמית ימנית של רכב הנתבעים. זאת ועוד, מיקום הפגיעות ברכב הנתבעים ו/או ברכב התובע ואופיין תומך בגרסת הנתבעים ושולל את גרסת התובע.

6.הנתבעים הכחישו הן את תביעת התובעת והן את הקשר הסיבתי בין נזקיה המפורטים לנזקים בתאונה.

דיון והכרעה

7.כידוע על התובע החובה להוכיח תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראייה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן. (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4) 981 (2003). במקרה שלפנינו מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות כדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.