ת"ק 15789-05-14 קובי נ' ייה

לטענת התובע, בחודש אפריל 2010, סיפק לבית הוריה של הנתבעת, לבקשתה, מתקן של מי עדן ועוד 40 מיכלי מים, כאשר סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשלם לו בגין מוצרים אלה את הסך של

3,500 ₪, בתשלומים.

למרות כן, לא שילמה הנתבעת לתובע דבר עד עתה.

הנתבעת הכחישה את טענות התובע.

לגרסתה, באותה העת היה התובע בן זוגה של אחותה וכאשר שמע באורח אקראי כי הנתבעת מבקשת לרכוש מתקן מי עדן להוריה, הזדרז והביא להם מתקן שכזה, כמתנה.

לדברי הנתבעת, מעולם לא התחייבה לשלם לתובע דבר עבור המתקן ותביעתו עתה הוגשה רק כנקמה על כך שמערכת יחסיו עם אחותה הסתיימה בכי רע והתובע נדון בגינה למאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים.

בבית המשפט, חזר התובע על טענותיו וגרס כי אכן לא נערך בין הצדדים הסכם בכתב, אך זאת מחמת יחסי אמון שהיו בין השניים.

כן העיד, כי שילם עבור המוצרים שסיפק להוריה של הנתבעת סך של 2,000 ₪.

התובע העיד מטעמו עדים שאישרו כי אכן הביא את המתקן והמיכלים לבית הוריה של הנתבעת.

ברם, כאשר הנתבעת אישרה את אספקת המוצרים לבית הוריה, לא היה בעדים אלה כדי לחזק את גרסתו של התובע כי התחייבה לשלם לו בגינם.

הנני מקבלת כמהימנה עלי את גרסת הנתבעת על אופן התרחשות הדברים ונותנת אמון בדבריה כי לא הזמינה או ביקשה מן התובע להביא להוריה את המוצרים הנ"ל ואף לא התחייבה לשלם תמורתם.

עדותה מתאשרת בעדות אחותה, שאף היא הייתה אמינה עלי.