ת"ק 15715-04-14 כהן נ' רשות השידור חיפה

הנני מבטלת את פסק הדין שניתן ביום 14.9.14 מהטעמים שיפורטו בפסק הדין החדש.

פסק הדין

א. לפני תביעה לפיצויים, מיום 8.4.14, על סך 5,000 ₪.

הנתבעת, נטען בכתב התביעה, גרמה לתובע טרדה ו"מצוקה נפשית" ממושכת לאחר שפעלה נגדו בהליכי גבייה, שכללו פתיחת תיק בהוצאה לפועל, בגין אי תשלום אגרה כחוק, שלטענתו היה פטור ממנה.

התובע טען בתביעתו כי בתקופה הרלוונטית לחוב התגורר עם אמו, אשר החל משנת 2005, קיבלה פטור מתשלום אגרה, עקב החזקתה בתעודת עיוור, ומכאן שהפטור חל גם עליו.

חרף זאת, הנתבעת, נטען בתביעה, שלחה לתובע מכתבי דרישת תשלום לחוב וביום 31.3.14 אף נשלח אליו ממשרד עו"ד פיניאן, פיין, עורוק ושות', המייצג את הנתבעת, מכתב התראה אחרון טרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

התובע, נטען, יצר קשר עם הנתבעת וטען בפניה כי הוא מתגורר בכתובת של אמו, רח' שפרינצק 42/9, בנהריה, ולא בכתובת הנטענת ע"י הנתבעת, רח' השקד 6א/6 בנהריה.

לאור האמור ביקש התובע פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב הליך הסרק שנפתח נגדו וכן הקפאת הליכים בתיק ההוצאה לפועל עד לסיום בירור התביעה דנן.

ב. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.

ג. ביום 13.4.14 הגיש התובע בקשה חוזרת להקפאת הליכי תיק ההוצל"פ. באותו היום נתתי החלטה כי על הצד השני להגיב לבקשתו תוך 20 יום. הנתבעת מצידה לא הגישה כתב הגנה ותגובה לבקשת התובע להקפאת הליכים.

ביום 19.5.14 ביקש התובע פסק דין בהעדר הגנה. ביום 20.5.14 דחיתי את הבקשה וקבעתי כי בית המשפט יזקק לבקשה בדיון עצמו במידה והנתבעת תיעדר מהדיון שלא כדין.

ביום 2.9.14 התקיים דיון בו התייצב התובע. הנתבעת לא התייצבה למרות קיומו של אישור מסירה כדין. בדיון זה נתתי החלטה לפיה אני מורה לתובע לפנות למשרד עו"ד פיניאן ולהשיג מסמך המציין התקופה לגביה פעלו לגביית חוב.

ביום 2.9.14 העביר התובע הודעה לבית המשפט בעניין זה, לאחר שפנה למשרד עו"ד פיניאן ולנתבעת, אך גם לאחר מתן הודעה זו התמונה לא התבהרה. על כן הוריתי לנתבעת ולמשרד עוה"ד פיניאן, פיין, עורוק ושות' להעביר מסמך מפורט באשר לתקופה אשר לגביה נקבע החוב אשר בגינו נפתח תיק ההוצל"פ נגד התובע, שנסגר מאוחר יותר, ובאשר לסכום החוב שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ.

ביום 14.9.14, בהתאם להחלטת בית המשפט, נמסרה לבית המשפט הודעה משותפת מאת משרד עו"ד פיניאן, פיין, עורוק ושות' והנתבעת, בה נכתב כי התקופה בה פעלה רשות השידור נגד התובע הנה בשנים 2007-2008 (ס' 2 להודעה). כן נכתב כי רשות השידור הורתה על סגירת התיק וביטול החוב "לפנים משורת הדין" (ס' 6 להודעה), זאת, לאחר שהתובע הסדיר חובו בגין שנת 2013 (ס' 9).

על בסיס ההודעה המשותפת, והתייחסות לסעיפים רלוונטיים מתוכה, עוד באותו יום נתתי פסק דין לפיו אני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות, וקובעת כי הנתבעת פעלה כדין ואין כל מקום או בסיס לתלונותיו של התובע ולבקשתו לפיצוי בגין עגמת נפש.

לאחר מתן פסק הדין, ביום 19.7.14 העביר הנתבע מסמך חדש לחלוטין – שלא היה לפני קודם - מאת אגף הגבייה, מיום 7.9.14, שכותרתו, "ביטול דרישה לתשלום האגרה לשנים 200-7-2008 – מגורים משותפים". במסמך נכתב כי פנייתו של התובע נבדקה והוכח כי "התובע לא החזיק במקלט טלוויזיה בתקופה שבין 1.1.2007 – 31.12.2008", בשל "מגורים משותפים עם האם", ולפיכך דרישת התשלום לאגורה בוטלה.

ד. עיננו הרואות כי המסמך מיום 7.9.14, אשר נשלח לתובע טרם נמסרה ההודעה המשותפת, סותר מניה וביה את ההודעה המשותפת שנמסרה לבית המשפט, לפיה, הנתבעת סגרה את תיק ההוצל"פ וביטלה את חוב התובע "לפנים משורת הדין". במסמך מיום 7.9.14 הנתבעת מודה בפה מלא כי דרישתה לחוב אכן הייתה דרישת סרק, כפי שטען התובע לאורך כל הדרך, שהרי נכתב בו כי התובע לא החזיק במקלט טלויזיה ודרישת התשלום בוטלה עקב מגורים משותפים עם האם.